ערב שני

(יש שבועות שהיא כל כך חסרה לי. אני כל כך מחכה לה כבר.. עוד יום אחד וחצי, אבל ההמתנה לא תמיד קלה. נדמה לי שהאנרגיה שאני משקיעה בלא לחשוב עליה כל רגע דומה לאנרגיה שמושקעת במחשבה עליה. זה אפילו לא "לחשוב עליה", אלא יותר להיות בסטייט אוף מיינד שאני בו כשאני בחדר הזה שלה.. אפילו רק זה, הסטייט אוף מיינד הזה, יכול להתיש. אני כל כך מחכה לה היום. היה שבוע מעייף.) לא כל כך בא לי להחלים.. אני מרגישה חולה בשבוע האחרון, בחלקו באמת הייתי חולה, ולא בא לי להחלים. אני הולכת ומסתגרת בעולם שלי וזה לא טוב, זה קשה וכואב, אבל לא בא לי לצאת. בא לי לעזוב את האחיזה במציאות ולעבור לחיות בבית, בלי לצאת. רמת האנרגיה שלי כל כך נמוכה שיש ימים שאפילו הליכה קצרה או חיוך מעייפים אותי ומנותקים ממני כשאני נדרשת להם בכל זאת. לא כל כך תקשורתית היום.. יעבור לי :-( מאוד מתגעגעת אליה. ל.

תודה ליאת, "עוד קצת" עוזר להחזיק.. אכן עוד קצת... לילה טוב, לילך

מבינה בדיוק מה שאת מתארת. גם אני לפעמים הופכת להיות נבג ... הנבג נוצר בתהליך הנקרא הנבגה. במסגרת התהליך תא חי ופעיל מתחיל "לסגור" פעילויות תוך תאיות, ובמקביל צובר כמויות אנרגיה, חומרי מזון ותשמורת. צורת התא משתנה, והוא הופך לכדור בעל מעטפת חוץ תאית. המעטפת שומרת על הנבג מסביבה חיצונית עוינת כגון טמפרטורה קיצונית, שינויי לחץ, יובש ותנאים חיצוניים אחרים. בתוך המעטפת קיימת שכבה פנימית נוספת המעניקה הגנה ואמצעי מזון וקיום. לאחר הפשרת התנאים התא חוזר לפעילות על ידי שימוש בחומרי התשמורת ופירוק המעטפת. אחרי שהתא חוזר לחיים, מתפקד התא כתא רגיל אך כמות מזון ואנרגיה מועטה מהרגיל - עד לסגירת הפער

אביגיל, נשמע ממש אני, אחד לאחד ;-) יכולתי להיות פטריה לתפארת.. חוזרת קצת לחיים, אבל עדיין לאט.. תודה על תשומת הלב :-) לילך