כל רצון למות הוא אובדנות?

הרבה פעמים אני רוצה למות או לא להיות, קשה לי לחיות לסבול את עצמי להסתדר עם אנשים אחרים להיות בקשר וכד'. ויחד עם זאת אני אדם מתפקד, עבודה בעל ילדים חתולים... אף פעם לא שיתפתי אףאחד במחשבותי, כבר כמה שנים אני נפגשת עם פסיכולוג, הלואי שהייתי יכולה לומר על זה משהו שיהיה נכון גם בעוד דקה (ובכלל על עצמי). מה שכן שמתי לב שלפסיכולוג קשה לשמוע אמירות על מוות, ואני יכולה להבין אותו וגם אותך, פסיכולוגים הם לא פח זבל שאליו משליכים כל מיני... אם כי מצד שני על מה בדיוק משלמים ? אני בכל אופן נמנעת מאמירות שבהתחלה אמרתי בלי להתחשב. נושא שעולה מידי פעם כל הזמן בלי סוף הוא עניין הקשר וכל הרגשות הקשים שלי והמחשבות , שלצערי לא כל כך מאפשרים קשר שאפשר להרגיש בו טוב ובטוח ושוב מצד שני הרי בסופו של דבר האהבה הזו תלוידה בדבר הזה, כסף. ולא שחלילה עיני צרה להפך זו עבודה, והוא כמו רופא רק שמטפל בנפש, לפעמים אני לא יודעת מה הטיפול הזה בכלל נותן לי חוץ מכאב לב, כאב הלב הוא ההישג של הפגישות האלו.