היי

היי ליאת ! היום השביתה נגמרה וראיתי שהמטפלת התקשרה אלי במשך כל היום ולא עניתי לה מכיוון שהתקשרתי אליה בשביתה היא לא ענתה לי. אבל המטרה העיקרית שבגללה אני לא עונה היא כי ממש חייבת תקופה מסויימת ספייס ממנה אני בלחצים מהעבודה מהלימודים ושאני מגיעה לשם אני נוטה להישען ולהפסיק להתמודד במציאות ומזה טוב לי הריחוק הזה פתאום אחרי שממש הייתי תלויה . בנוסף לכך יש לי פנטזיה כזו מפגרת כאילו לרדת במשקל להשתנות לחכות עד שיורידו לי הגשר סוג של מייק אובר בקטע של להוכיח שאני יכולה בלעדיה אחרי שבכיתי לה לא מזמן שאני לא יכולה בלעדיה ואז היא לא הפסיקה לבטל פגישות מה שעשה אותי פגיעה נורא וגרם לי למרוד בה ע" ידי כל שיצאתי עם מטופל שלה ואז אחרי חודש שהיא זימנה אותי התגריתי בה במעללי הסקס שלנו מתוך כעס . אז עכשיו אני רגועה לא עושה שטויות כמו להיכנס למערכות יחסים מפגרות יענו מרוכזת בחיים שלי מתגעגעת קצת אבל במצב יציב . השאלה שלי מאיפה בא הקטע הזה של לרצות להרשים היא חושבת שאני נראת ממש טוב ואני עם עודף של 6 קג במשקל כל הקטע של המשקל והמקום הנזקק גורם לי להרגיש רע ודווקא שאני נראת כמו שצריך כי אני די כוסית אני מרגישה שיש לי את הכוח סוג של פלרטוט דפוק עם המטפלת למרות שהיא מזה לא עושה לי את זה אבל זה שומר על הכוח שלי מולה לדעת שהיא מאויימת מאך שאני נראת ומאך שהמטופלים שלה שמגיעים לשם מביטים בי כי היא בגילי והכי לא מושכת סוג של להוכיח לה שיש לי משהו שאין לה להרגיש חזקה מול החשיפה הזו ולהוכיח שאני לא נזקקת יותר אני יכולה לצאת לעבוד ולקיים חיי רגילים כי לפני כמה חודשים הייתי אובססיבית והיא כל הזמן דחתה אותי דווקא שחפשתי את העובדה של התלות והרגשות . השאלה אם זה בסדר או שאני מרמה את עצמי פשוט ? כי בתקופה העמוסה הזו בחיי אני חייבת רגיעה נפשית לא תהפוכות לא קשר לא פלרטוט ולא לעשות דברים מתוך כעס ופגיעה נשבר לי כבר כי זה משפיע על התקפוד הרגיל שלי גם לערב כל דבר שקשור שם לפלרטוט ומיניות מצחיק אבל במציאות אני הכי לא מתעסקת עם זה רק שאני אצלה .עייפה כבר . מותר לי ליאת לקחת את הספייס הזה לפחות חודשיים ולהבריז לה?

את צודקת . זו האשלייה שנותנת מפלט ועלייה ושהתהום בסוף יבוא אבין אך היא שיטתה בי . אני יודעת שזה המצב אבל פאקק אין לי יותר כוח אליה בסופו של דבר המקום הזה שאני מגיעה אליו אליה מעורר בי המון מוצפות זה הפך למעין בית שני שלי שחוץ ממנו החיים בחוץ לא תמיד שוים משהו הכל סובב סביב המקום ההוא וסביבה וזה מפחיד אותי עד רצון למרוד בהכל ואין לי יותר כוח לצאת ממנה כואבת ולחפש דרך לסבך את העניינים ולבצע כיבוש בתוך המקום על אחד המטופלים שלה . לא מזמן היה לי סטוץ עם אחד המטופלים שלה ואין לי כוח לזה אני מסבכת את הטיפול עם כל הכיבושים שלי רק בשביל להגיע לשם להרגיש ירידה חדה במצב רוח שאני יוצאת ולכבוש כדי לעלות את המורל זה הזוי ומלא הרס עצמי ואין לי שליטה על זה אני כאילו חייבת לאזן את עצמי ואני גורמת יותר נזק . אם אדבר איתה על זה יעיפוא אותימשם יש חוק ברור שאסור לקיים מע יחסים עם מטופלים במקום כמובן שהאיסור הזה דווקא גורם לי להפר אותו מתוך כעס . אני לא באה ומדברת על זה לא מסוגלת אז אני יוצאת ומוציאה את זה בדרך אחרת . רצון עז למרוד ולחצות גבולות שאני לא מסוגלת לחצות בתוך החדר הכוונה היא לחומות שעוצרים בעדי .אני צריכה שתעזרי לי להבין מאיפה נובע כל הרצון הזה למרד כי לבוא ולספר לה שמעי היה לי לילה פרוע עם אחד המטופלים שלך זה לא הכי לעניין .