כותבת יומן

הוא חסר לי מאוד. למרות שמעסיקה את עצמי יפה. אבל קרה לי אתמול משהו נורא. חברה נפטרה. לבינתיים, נאבקת שהדמעות לא יחזרו להציף אותי. קצת קשה לי בשעות האחרונות. כבד לי. אז התחלתי לכתוב לו יומן במחשב.

וללכת להלויה...ההתלבטות קשה (אין לי עוד הרבה זמן כדי להשהות את ההחלטה הזאת). האמת, סופ"ש מתקרב, ומעיין הדמעות נראה כמו פול טנק שעומד להתפוצץ לי (שוב פעם) בפנים. אני גם לא יושנת טוב. ולא מרגישה טוב. עייפה מידי בלעדיו. אין על מי ועל מה להישען בהיעדרו.לא בא לי לכתוב לו מייל לסופ"ש להראות לו כמה הוא חסר לי.