שאלה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום לך. יש לי שתי שאלות בעצם. אני בטיפול 4 שנים וחצי. היה הרבה הפסקות באמצע. השאלה הראשונה: כשהתחלתי את הטיפול (וזה הטיפול הראשון והיחידי בחיי) הייתי מסתכלת על המטפלת כשדיברנו, בהדרגה (ואני לא יודעת אם זה קשור לתכנים או לבכי שלה- 3 פעמים מולי) התחלתי להוריד עיניים וראש עד שהגעתי עכשיו למצב שאני כל הזמן מסתכלת על הרצפה ומדברת. בפגישה האחרונה הנושא נפתח מצידה ואמרה כמה שהדבר פוגע בה ועד כמה שהיא מרגישה לא נעים איתי, והיא הדגישה שההרגשה הזו היא בקטע קשר העין. אין לי הסבר ואין לה פתרון לעניין - מה עושים? השאלה השנייה: היא רוצה שאני אשתף מישהי/מישהו במה שעובר עליי, כי אני הפכתי למאוד תלותית בה, ואני לא מסכימה, אלו דברים שלי ורק שלי ואני לא רוצה לתת לאחרים לדאוג לי יש לכל אחד מספיק בחיים, למה להפיל על אחרים דברים קשים שהם לא באשמתם? תודה לך
שלום לילי, לגבי הנושא של "קשר עין"- נראה לי נושא שחשוב מאד לדבר עליו עוד בטיפול. יש לזה הרבה משמעות, גם אם כרגע אין עוד לכאורה "פתרון". לגבי הבקשה של המטפלת- מניחה שמדובר פה על יצירת אינטימיות וקרבה עם אחרים משמעותיים ולא רק איתה. לא כל שיתוף משמעותי הוא - "להפיל" דברים על אחרים. ליאת.
תודה על תשובתך אבל, לא נראה לי שיש פתרון, כי היא - המטפלת- טוענת שהיא ניסתה הכל והיא כבר רגילה לזה. למרות שזו פעם ראשונה שהיא מעירה לגבי העניין אחרי 4 שנים. אז כנראה הוא באמת מפריע לה. ואני מנסה בכל כוחי לדבר עם קשר עין אבל לא הולך לי. יש לך הצעות אחרות שאני יכולה ליישם ולעבוד על עצמי.