ליאת
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
עשיתי בדיקת הריון יצא שלילי . עבר מאז שבוע וחצי .. ועדיין לא רגועה מזה. לא השתמשתי מאז מוזר לא ? זה כאילו החשק נעלם מעצמו . בום כזה גדול שסיכם את כל חודשי הפחד והבלגנים שנוצרו זה מרגיש כמו הים לפעמים כה סוער ויש גלים גדולים ואז רגיעה מוזרה כזאת והכי מצחיק שכמו בשימוש גם בחיים הנקיים אתה מחפש לטרוף את החיים מעוצמות הרגש לטרוף אותם כאן ועכשיו שבפועל אתה צריך להאט את הקצב וללמוד להנות ממנו . רגיעות כאלה גורמות לי הרבה פעמים להתחרפן כי פה אני מאבדת את הייחוד שלי מלא פעמים בא לי לקפוץ על החיים להנות מסקס טיולים הרפתקאות יענו תענוגות החיים ותמיד אני איכשהו חוטפת סטירה . בעבר כל ההרפתקאות היו מעין מפלט משמעות הייתי חסרת פחד אהבתי את החיים והיום אני לא מצליחה לשנות את התפיסה לגבי החיים אלכוהול עדיין מתקשר לימים בהם גלשתי על הגלים הכי גבוהים בסופות טורנדו גם שם אתה מסתכן בנפילות פציעות ומוות אבל לפעמים המחיר היה כל כך שווה את הריגוש להרגיש חי אבל באמת .ההיי הזה שאורח החיים היה נותן גם בהנאה וגם בסבל . מרגישה מתה לחיות בלי למרות שזו לא הפואנטה לא לסם מתגעגעת דווקא שונאת אפילו את הטעם אלא לכל מה שהוא ייצג . כל כך כואב להתבגר לפעמים להבין שאתה מוגבל ושלפעמים ההנאה הזו של הרגע עולה כל כך ביוקר ושלא תמיד אתה מסוגל לשלם את המחיר וכמה עדיין כואב לוותר עליה . אני חושבת שהכאב הכי גדול שלי זה לוותר על הפנטזיה ולהסתכל למציאות בעיניים . מה את חושבת ליאת?
היי תת אני חושבת שתיארת באופן מאד בהיר ונכון הפעם את הרגוש ואת הצורך לטרוף את החיים ואני גם מבינה את המחיר שאת מרגישה שאת משלמת בויתור על זה. אבל כן...ישנה איזו נקודה שבה הכאב והסבל כ"כ גדולים שכבר אי אפשר יותר לרכב על הגלים הגבוהים אחרת פשוט תטבעי. את לא צריכה לוותר לחלוטין על הרגוש אלא בעזרת המטפלת לחשוב איך אפשר להביע את החלק הזה שבך אבל באמצעים אחרים. אולי יצירתיים למשל. חוצמזה שלפעמים הנפש מתעתעת בנו ואת חווה את זה כרגוש בעוד שהתפקיד האמיתי של זה, זה הקלה ממשהו סוער בתוכך. גם את ההקלה הזו ניתן למצוא דרך מקומות אחרים, רכים יותר, הרסניים פחות. ליאת.