מה עדיף?

היי אורלית, השאלה ששאלת היא שאלה קשה. הרבה מטופלים מגיעים לנקודה כזו בשלב מסויים ולכן אין פה מענה חד משמעי. ישנה אפשרות שדווקא הקושי כעת מעיד שקורה משהו בטיפול ואז- סהביר להניח שיתחיל לקרות גם "בחוץ". את מציינת שלוקח לך הרבה זמן להפתח אז יתכן שכל התהליכים הפנימיים אצלך הם יותר איטיים, ובהתאם גם התיצוניים. לפעמים עד שזז משהו במציאות החיצונית יכול לעבור זמן רב, בגלל שזו את, לאחרים יקח אולי פחות זמן. מאד אינדיבידואלי. כמו כן, אין ספק שקשה מאד להתחיל טיפול חדש (לכל אדם) בטח ובטח כשאת מכירה את עצמך ויודעת שלך במיוחד קשה. יחד עם זאת, אני האחרונה שחושבת שטיפול יכול להיות מנותק מהמציאות החיצונית. אני לא מאמינה בטיפולים כאלו וחושבת אפילו שגם אם קורים דברים מצויינים בחדר הטיפולים אך בחיים בחוץ הכל נשאר תקוע (כולל ההרגשה הפנימית - שלא בחדר הטיפולים), הטיפול לא מתאים. לא בהכרח לא טוב- פשוט לא מתאים. העניין הוא שקשה לדעת מבלי להכירך יותר, מה "נכון" יותר לך ממה שכתבתי. מה שכן...חשוב להמשיך לדבר על זה עם המטפלת גם אם אין לה דעה אולי זה יעזור לך לעבד יותר את הנקודה הזו כך שתדעי את התשובה בסופו של דבר. ליאת.