שאלה מורכבת

שלום ליאת, למה כל כך כואב להיפרד ? בתהליך פרידה ישנם גם אספקטים חיוביים והזדמנות לשינוי. מה בכ"ז מוביל את האחד לצמוח ואת האחר לשקוע? טיפים יתקבלו בברכה. שבת נעימה, דנה

ומאובדן כפול, הן של מטפלת והן של טיפול? אמנם אין פגיעה באגו, מועד הסיום היה ידוע מראש והנושא מדובר ויש ניסיון מתמשך לעבד ולסגור. אבל לא זו אני שבחרתי לסיים והעיתוי לא מתאים כי התקופה משברית ודורשת מאד ליווי ותמיכה. כדי להוסיף עוד נדבך, זאת פעם שניה במשך 3 השנים האחרונות, שאני חווה את הסיטואציה של פרידה ממטפל. הראשונה היתה במגזר הציבורי, בעקבות שחרורה של אמי מאשפוז ולאחר שנתיים של קשר טיפולי משמעותי מאד עם המטפל.הפעם, לאחר התלבטות של למעלה משנה, בה ניסיתי להתמודד לבד, עם אירועי חיים כואבים ומורכבים , מתוך ידיעה שטיפול הוא תהליך כואב ושואב, מתוך פחד להיקשר לדמות טיפולית ולאחר מכן שוב להתמודד עם פרידה, החלטתי לבסוף להתחיל קשר, והפעם באופן פרטי, כדי שאהיה אני זאת שאבחר מתי ואיך להיפרד. התארגנתי כלכלית,ובעיקר נפשית והתחייבתי לקשר. לאחר כ-3 חודשים אינטנסיביים של טיפול, קרה משבר שהפריד בינינו ולאחר חודש של הפסקה, יזמתי את חזרתנו לקשר. התקבלתי בברכה, ושמחתי על כך , מאד. אך תוך פחות משבועיים ממועד החזרה, נודע לי שנצטרך להיפרד לאחר כחצי שנה. התלבטתי אם להמשיך או לעזוב ולמצוא מחליף. כאבתי ובכיתי את המציאות ששחזרה עצמה אך הרגשתי שיש לי מה להרויח מהקשר , ואכן במובן זה- לא טעיתי. ניסיתי להתכחש לכאב המוכר שיציף אותי עם הפרידה. אך הפרידה לוותה אותי ברקע, "הזכירה" עצמה שוב ושוב, ואני התעלמתי בכוח וניסיתי ליהנות מהתקופה שאנחנו ביחד. כעת מרגישה במלכוד. לא יכולה להישאר בלי, כי התרגלתי וכי באמת נעזרתי ומרגישה שאף אחד מהיקרים לי לא יכול לשמש תחליף למה שמקבלת בטיפול. לא יכולה להמתין חודשים ארוכים לשובה של המטפלת ולא יכולה להשקיע ביצירת קשר עם מטפל חדש. לאחר הפרידה הלא צפויה מהמטפל "הציבורי" שקעתי לדיכאון שבקושי רב הצלחתי להחלץ ממנו ללא טיפול ובפרידה הפתאומית מהמטפלת הנוכחית, בקיץ שעבר, הייתי מאד במשבר ורק החזרה לקשר איתה, העלתה אותי על הגל. אבל כיום ,למרות שאני די סומכת על עצמי, אני עייפה, המצב מורכב יותר, הטראומות התרבו והזכרונות לא מרפים. אשאל כמובן לדעתה של המטפלת, שמאד מוערכת בעיני אך במובן מסוים היא נתפסת בסיטואציה המיוחדת שנוצרה, כלא מספיק אוביקטיבית כי היא עצמה חלק ממנה.השבוע אנחנו נפרדות :( ליאת, האם הייתי מספיק ספציפית ? האם יש לך טיפ מה עלי לעשות ואיך להיערך כדי לא לשקוע? אני אוהבת את דרך חשיבתך. תודה, דנה