הי ליאת
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היום יום הולדת - פעם כ"כ אהבתי את התאריך הזה: 15/04 היום שנת 2011 הבנתי סופית שאני כ"כ בודדה ולבד - איבדתי סופית את אמי הביולוגית, שלאחר ויכוח מאד קשה השבוע (שהיה השיא של ויכוחים קשים ומרים בשנים האחרונות), אמרה לי בפירוש את המילים הבאות: "נכון, כבר אין לי יותר רגשות אמהיים כלפייך"!!!! איזה עלבון, איזו פגיעה ישירה בלב הכואב גם ככה! מודה, שגם אני לא טמנתי את ידי בצלחת ואמרתי דברים קשים, אבל חשבתי שאמא היא תמיד אמא ,לא משנה מה, כמו שאני עם בתי. הבנתי, שגם "הקשר" שהיה לי עם ה"אמא" שאימצתי לי נגמר סופית. טיפשה שכמותי, ציפיתי לאיזו הבעת חרטה מצידה או שתאחל לי בכ"ז מזל טוב היום, אבל ברור לי שהיא אפילו לא זוכרת את התאריך.. עצב קשה משתלט עלי היום. תחושות בדידות וכיליון וריקנות איומות. יום ששוני הוא יום קלוני..
היי א.ג קודם כל מזל טוב! אני מקווה שבכל זאת הצלחת לחגוג. מבינה את הכאב והתחושות לאור מה שחווית ואמירתה של אמא. לא קל, ואכן נוגע ישר בלב. איפה אני מוצאת את האור? במשפט הקטן שאמרת על בתך. את האחרים לא תשני. את עברך גם לא. אבל יש לך את היכולת לשנות את ההווה שלך ואת העתיד. מה שחשוב כרגע זה הקשר עם בתך ואם שם תצליחי לתקן ולעשות אחרת- זה הדבר. שיהיה חג שמח... ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
