היי ליאת
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני רושמת פה קצת כדי לפרוק וקצת בשביל לקבל מענה (למרות שני יודעת שיגיע בצאת החג). את מכירה את זה שבצעיר יש לך חלום, נגיד להיות שחקן או זמר. כמעט לכל ילד יש. לפחות לי היה. ועכשיו אני עומדת בפניי החלום הזה (אני לא אגיד בדיוק מה זה כדי לא לחשוף) אבל בימים הקרובים אני עומדת להתמודד עם האפשרות לגעת בחלום שלי כבר שנים. לחיות אותו. ואם זה יקרה , יקרה משהו גדול מאוד, בחיים שלי..ופתאום כבר כמה ימים, שאני עייפה, תשושה, בלי אנרגיות. פתאום הייתי מעדיפה לוותר על האפשרות להשיג את אותה משרה. פתאום בא לי להיות מי שאני עכשיו.זה כאילו לא נשמע לי הגיוני שאני אהיה ככה אבל הנה ככה אני מגיבה. נורא נורא מוזר לי , אני שמחה אבל מוזר לי מאוד..
שלום יערה, התחושות שלך הן מאד טבעיות ומובנות. כבר כתבו לפניי שהפחד הגדול ביותר של בני האדם הוא מהצלחה. בהחלט יכול להיות מן רגע כזה שבו דווקא כשמתגשם חלום או בכלל - כשקורה משהו טוב- מרגישים לא שמחים, תשושים, נסוגים. אני חושבת שבדר"כ אלו תחושות שמתחפשות לכל מיני דברים שמטרתן להסוות איזשהו פחד. פחד ממה? זה יכול להיות פחד מכשלון (שהוא גדול במיוחד כשנורא רוצים משהו), פחד מהריקנות שתבוא אולי אחרי השגת המטרה, פחד מהשינוי שהוא גם התמודדות חדשה ולא רק משהו שכולו טוב. הכי חשוב זה לנסות להבין את הפחד הזה ופשוט..לתת לו מקום בלי ויתור על החלום. שיהיה בהצלחה! ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
