לליאת

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

21/04/2011 | 21:26 | מאת: דורותי

מקווה שאת נהנית בחופש החלקי.... לאחרונה הוצאתי את ראשי מהחול, וגיליתי שאני במצב כלכלי ממש לא טוב. זה לא מפתיע מפני שאני סטודנטית שלומדת 4 ימים מלאים+, ולפני כמה חודשים התפטרתי מעבודתי לסופי השבוע... העניין הוא שזה ממש ממש מלחיץ אותי. כל ההתבגרות שלי היינו מאוד עניים בגלל חובות ענק שאבא שלי נכנס אליהם (שקיימים עד היום), ברמה שלא היה אוכל בבית... ומבחינתי להית היום באיום כלכלי מעורר את כל החרדות האלו, שאני אשקע לאותם מקומות למרות שזה לא אותו דבר, ואני לא באמת לבד, כמו אז... אבל עדיין אני ממש לחוצה, במיוחד לנוכח ההריון ואי היכולת שלי כרגע (ובחצי שנה הקרובה) למצוא עבודה, והידיעה כמה הוצאות זה תינוק... אני מדברת על זה בטיפול, אבל לדבר על זה גרם לזה להיות קיים, מה שהופך את זה ליותר מלחיץ...הלוואי שהייתי מקבלת כסף על לדבר על זה. ועוד שאלה שיש לי...(בנוסף ל"מה עושים" מהחלק הקודם של ההודעה), לאחרונה אני מרגישה ממש הכרת תודה כלפי המטפלת ורצון חזק להודות לה...ואני לא כל כך יודעת איך. אני כבר קצת פוחדת ממתנות, כי אני לא יודעת איך היא תגיב. פשוט להגיד אני לא יכולה גם כי זה מביך וגם כי לפעמים מילים לא מספיקות...ואני תוהה אם ישנן דרכים יצירתיות להביע תודה ואהבה באופן לגיטימי למטפלת... תודה רבה דורותי

לקריאה נוספת והעמקה

היי דורותי מבינה את החרדות הכלכליות אך חלק מהעבודה הטיפולית זה לנסות לערוך את האבחנה בין חרדות שקשורות לעבר לבין אלו שבהווה וכך אולי לווסת את התחושות. לפעמים גם חרדה כללית מההריון לובשת צורה דרך משהו יותר ברור- שכאילו ניתן לכמת אותו. לגבי הכרת התודה למטפלת...אולי לכתוב משהו? בכלל אני דווקא חושבת שמילים הן המון במקרה הזה, כי זה לא רק המילים אלא איך שהן נאמרות, על ידי מי הן נאמרות ועוד. שמחה שאת חשה כך כלפיה. שיהיה המשך חג שמח! ליאת.

מנהל פורום פסיכותרפיה