היי

אוףף אני מנסה לחתוך ולא מצליחה .. זאת אומרת לא יכולה לגעת עם הסכין בידיים שלי אבל יש דחף ממש חזק . אז במקום זה אכלתי מצה עם שוקולד מה שהרסני באותה מידה מבחינת הרגשה כי יענו מתסכל אותי הצורך לנחם את עצמי באוכל לא שאני מפריזה באוכל אבל מצה עם שוקולד זה משמין ורק התחלתי דיאטה(אני ממש לחוצה לרזות 10 קג ולא ברור לי למה ). אני בטוחה ב100 אחוז שאם הייתי חותכת הייתי מרגישה יותר טוב אבל לא מסוגלת נראה לי אני אשאר עם המצה ואתחיל מחר שוב דיאטה אנסה לא לשבור . האמת לא נראה לי הזוי לחתוך זה הרגיש טוב שזה קרה בטעות זה פשוט שאני לא מסוגלת להיות זו שתבצע את החתך .אך שאני זורמת עם הזבל שהמוח שלי מאכיל אותי זה משהו .. חשבתי על זה אז אני חייבת לעשות את זה סוג של גחמה מפגרת .. האמת שזה בגלל שאני חסרת אונים כבר כמה שבועות שלא ראיתי את המטפלת ואין לי מושג אם אני הולכת להגיד לה שזה לא עובד בינינו יותר ושהמצב שלי יותר גרוע ממה שהיא חושבת ואם אני אמשיך לא לדבר על המקומות שאני רושמת לך פה אני פשוט אשלם בחיים שלי . כל הקפריזות האלה שקופצות משום מקום פתאום בעוצמות כאלה לא יכולה להם יותר .למה כל כך מפחיד אותי לדבר על זה באמת דווקא איתה ? אולי זה העניין של הרושם יותר מדי אכפת לי ממנה . אבל אין לי שום העברה אליה או רגשות אהבה כך שזה מוזר שבכלל אכפת לי אולי זה כי אני רואה בה את המקום הבטוח אז אני פשוט נזהרת כי כבר קרה שנחשפתי במקום לא בטוח וזה היה יותר גרוע ממש שקורה לי עכשיו העוצמות של הרגש היו חזקות יותר והדחפים אפילו פי כמה . אבל במצב הנוכחי זה הפחד מעצמי שמשגע אותי והפחד מהמחשבות שעושות לי חשק לזרום איתם אבל עדיין החלטתי לאכול במקום לחתוך. אוףף אני מבולבלת אפילו את לא מפסיקה לייעץ לי לדבר על בטיפול אני אפילו לא רוצה לדעת מה את חושבת עלי .. בטח סתם ילדה אובדנית שנתפסה דווקא עליך .עצוב שרק את יודעת מה באמת עובר לי בראש .את יודעת אני אף פעם לא קוראת את ההודעות לאחר שהן מתפרסמות אלא רק תגובות שלך . לא מסוגלת לקרוא אותם זו אולי פעם ראשונה שאני באמת רושמת מה עובר לי בראש במקום לעשות מה שעוצר אותי מלעשות שטויות אבל מבהיל אותי לראות תוך כדי כתיבה מה עובר לי בראש ומה אני מרגישה . וגם אותך אולי לפעמים או שאת רגילה לא יודעת . מה את באמת חושבת על כל מה שאני רושמת פה. אני שואלת רק כי הייתי מתה לדעת מה העוס שלי הייתה עונה לי על אותם דברים שאני רושמת לך אילו הייתי מעיזה לומר לה אותם .

היי ליאת! לא! לא חתכתי אבל נסיתי פשוט לא היה לי אומץ לחתוך עמוק אז סתם שרטתי את עצמי בקטנה ואז במקום לקחת סכין יותר חדה העדפתי לקחת דף ולרשום מה אני מרגישה . בקשר להתלבטות הזו שלך אני לא מצפה שתטפלי בי מרחוק באמת שלא כי אין לך את האפשרות אבל לשמש אוזן קשבת ולשקף לי קצת זה כן . הסיבה שאני כותבת פה לעיתים קרובות לאחרונה היא כי כמעט ולא הייתי אצל המטפלת בחודשיים וחצי האחרונים הייתי אצלה אולי פעם אחת והיא פשוט לא שם איכשהו יוצא שב5 החודשים האחרונים או שהיא ביטלה כל הזמן או שהיא הייתה בחופשות או בשביתה כל פעם משהו אחר. והפורום זה הדבר היחיד שהחזיק אותי ואף עזר לי לשמור על נקיון שהיא לא שם .זה עוזר לי לשמור על פרופוציות ולא לעבור קווים אדומים וגם להבין מה אני מרגישה אחרת אני לא אטרח כי אין לי עם מי לדבר על זה . אבל כן אני חייבת לעשות עם זה משהו וזה מה שאני מתכוונת גם לעשות .רק שכרגע שאני גם בצומת דרכים מבחינת הטיפול כי משהו חייב להשתנות הפעם רק אין לי מושג אם אני הבעיה או היא או שתינו בגלל שהטיפול איתה לא רציף מהצד שלה.וכל עוד אני מתעסקת בדינמיקה בינינו אז שום דבר אחר לא מטופל פה . עזבי המצב קצת מבולגן עבודה לימודים בלגנים נפשיים אני מופתעת שאני בכלל עומדת בכל זה והרבה מזה זה גם בזכותך . חג שמח ליאת !