התלבטות

הי ליאת, אני בהתלבטות מאד קשה וחשבתי שאולי תוכלי לעשות לי קצת סדר בבלגן? אני לא יודעת אם את זוכרת את כל מה שקרה עם הטיפול הקודם שלי והנטישה הקשה מצד המטפלת. אני חושבת שכתבתי לך כבר שהתחלתי טיפול חדש DBT שמיועד ספציפית להפרעה שלי. אני חושבת שאני אצלה אולי בקושי חודשיים והיא באמת מאד נחמדה והטיפול כולו פרקטי ומאד שונה מהקודם שהיה לדבר ולדבר ולדבר על העבר ועל הקשר הטיפולי ואכן זה בדיוק מה שאני זקוקה לו עם ההפרעה שלי. היא ממש נותנת לי כלים פרקטיים להתמודד עם חוסר היכולת לויסות רגשי ודפים כשיעורי בית שאנו עוברים עליהם ביחד. יש לה הרבה שיטות, כמו למשל ללכת קבוע עם גומייה על פרק היד וכשאני מרגישה שחייבת להתפרץ על מישהו ולהטיח בו את כל האמת שלי ולא יכולה להשאיר את זה בפנים, אז למתוח ככה את הגומייה על פרק היד ואז זה יבלום אותי מלהתפרץ. אנחנו רק בהתחלה אז כמובן שעוד לא היה ממש שינוי מהותי ובכ"ז יש התקדמות קלה כמו שהתמודדתי יפה עם שני 'תאקלים' שהיו לי בעבודה ובעבר יכלו להוביל חופשי למצב בו אני מתפטרת או מפוטרת והיא ככה מאד פירגנה לי ואמרה: כל הכבוד! זה גם היה בזכותה כי לפני זה תירגלנו מה אגיד ואיך ומה המטרה הסופית שלי, הכל לפי טבלה מסוימת שמיועדת לבעלי הפרעת אישיות גבולית ובלעדי זה וללא עצתה והתירגול עימה בחיים לא הייתי מסוגלת לצאת מהמשבר שאירע שם בכזו "קלות" וזה ככה הפיח בי קצת תקווה. במקביל, אני לא ממש קשורה אליה כמו לקודמת ועסוקה בה מעבר לזמן הפגישה. אפילו לא מצפה לפגישות וביטלתי איזה פעם, פעמיים ואני מרגישה שאין לי "דרייב" ללכת, אבל כשאני שם אני מבסוטית ויוצאת בדיעה אחרת. היא גם מאד מפתיעה, בניגוד לקודמת.כבר בפגישה השנייה שמה עלי ככה יד על הכתף ומאד הופתעתי!, היא מחמיאה לי, יושבת מאד קרוב אלי כשקוראות את שיעורי הבית ואפילו בחג כשציפיתי שההיא בכ"ז תצוץ ותאחל לי לפחות חג שמח, פתאום קיבלתי הודעה דוקא ממנה, בה היא מאחלת לי חג אביב שמח ונעים ומחכה לפגישתינו לאחר החג וראיתי בזה מעין סימן, איתות ואישור שזו המטפלת הנכונה עבורי ושהגיע הזמן להפסיק לצפות מההיא למשהו - שזהו זה הסתיים לתמיד - שנגמרה תקופה וזה יישאר רק בזיכרון. ועכשיו אחרי כל ההקדמה הארוכה להתלבטות: מבחינה כלכלית ממש אין ביכולתי לממן את הטיפול הזה - 300 ש"ח לפגישה. כרגע פעם בשבוע, כשההמלצה היא לפעמיים בשבוע ובשלב מאוחר יותר גם טיפול קבוצתי במכון עצמו שגם עולה הרבה כסף. התחלתי ללכת עליה ועל התוכנית בכלל, כיון שאמי הבטיחה שתממן אותו, אבל כרגיל עכשיו היא לא נותנת שקל ואין לי כוח יותר להתחננויות האלה כפושטת יד. בנוסף אני גם הולכת לפסיכיאטר בגלל התרופות וזה גם בתשלום של 400 ש"ח לפגישה. הטיפול הקודם היה במסגרת מסוימת ולכן עלה רק 180 ש"ח לפגישה וגם אז היו לי לעיתים בעיות לממן אותו.כרגע המצב הוא כמעט כל מה שאני מרוויחה הולך לטיפול ואני שוב במינוסים מאד גבוהים והבנק לוחץ ולוחץ.ובנוסף אני כבר מחזירה 3 הלוואות שלקחתי במקביל. לכן אני ממש לא יודעת מה לעשות! - אני יודעת שלעזוב את הטיפול הנוכחי לא יהיה לטובתי ואני יכולה להתדרדר שוב ולהיקלע למריבות, לאיבוד עבודתי ומה לא ומצד שני ממש ממש אין ביכולתי כרגע לממן אותו. מישהי שהכרתי שעובדת בבי"ח איכילוב ביחידה הטיפולית לילדים הציעה לי להירשם ליחידה של המבוגרים שהיא בחינם עבור תושבי ת"א ואף אמרה לי שמכירה שם מישהי שמטפלת גם ב- DBT ' כך שזה לא יהיה סתם עוד טיפול לא מועיל. מצד אחד זה אכן מעולה (למרות שהטיפול שם מוגבל לשנה) ומצד שני ממש לא נעים לי מהמטפלת הנוכחית שבאמת קיבלה אותי מאד יפה ואף עזרה. קשה לי לחשוב רק על האינטרס הצר שלי כי אני כזו שתמיד חייבת להכיר תודה למי שעזר ועוזר ואני מרגישה כפויית טובה ומצד שני באמת שאין לי את היכולת הכלכלית לזה כרגע. אני עובדת במשרה חלקית וקשה לי לשלב עימה עוד עבודה כי אז אין לי בכלל זמן לילדה. איך לפתור את הקונפליקט הזה???? אני גרועה בלפשט את העניינים וזה לא משהו שאוכל להתייעץ עליו עימה - איך לא לבוא אליה וללכת למקום אחר רק בגלל שהוא בחינם.. זה דבר מאד מגעיל ומניפולטיבי לעשות! אני יודעת שתקראי ותעני רק אחרי החג ואני מתנצלת שכתבתי לך הרבה לפני סיומו כשביקשת במפורש לא לעשות זאת. פשוט זה מאד מעיק עלי והמילים עכשיו זרמו. הרגשתי שאם לא אוציא אותן עכשיו הן ייעלמו וקשה היה לי להכיל אותן.. אז כתבתי רק ע"מ שההודעה כבר תהיה במקום בטוח ואחכה לסוף החג ע"מ לשמוע את עצתך, אם יש לך כזו עבורי. תודה וחג שמח לך ולכל בני משפחתך. אני

שלא התכוונתי שבגלל שהטיפול הזה פחות "מרגש"אומר שהוא לא טוב, נהפוך הוא. בפגישה האחרונה שלי עם הפסיכיאטר אמרתי לו שמתגעגעת קצת למטפלת ההיא כי שם כביכול היה יותר רגש והתייחסות לקשר בינינו ועם הנוכחית זה לא כך ובאותה נשימה אמרתי לו שלמרות זאת הטיפול ההוא היה פחות טוב ונגמר בכזה כאב והתרסקות ואולי עדיף שהטיפול לא יהיה כזה רגשי מבחינתי והוא הנהן בראשו ואמר: את צודקת לחלוטין! וזה אכן נתן לי "דרייב" להמשיך בטיפול הנוכחי, כך שאני בהחלט מודעת למה שכתבת ואני גם מאד שמחה באיזשהוא מקום שאני כבר אחרי כל הבכי והכאב והכמיהה של הטיפול הקודם. עכשיו אני שוב "נורמלית" ורגועה, אך לעיתים זה מתחלף בתחושת ריקנות איומה וקשה. אך אני מבינה שאת "הריגוש" אני צריכה לקבל ממישהו בחיים האמיתיים ולא הפנטזיוניים. לגבי הצעתך - בהחלט מקבלת אותה וזה מה שאעשה. יש לי רק בעיה עם זה שלא תחשוב שאני מצפה ממנה להוזיל את המחיר כי שוב בעיניים שלי זה סוג של מניפולציה, מה שאמי אלופה בו ולכן זה מעורר בי בחילה. תודה לך על תגובתך המאירה כתמיד. תודה לך על שאת פה וחג שמח.