שימוש נכון...?

הי ליאת, קודם כל חייבת לומר שמאוד נהנת לקרוא את תגובותיך ואת הניהול המאורגן והעקבי של הפורום. עלתה הרבה פה התשוקה למענה מדויק ומהיר ואיזה תסכול שקיים באופן טבעי לחוסר מימוש של הצרכים המיידים, וסתם עלו בי הרהורים משונים ובטוח לא מקורים במיוחד שאולי פורום כזה מטבעו מעודד את ההתמכרות הזו דווקא עבור מי שנזקק באופן מיוחד. זאת אומרת שיש פה מעגל קסמים של איזה חום אנושי זמין ונגיש שכל עוד הוא קיים אפשר להזמין אותו כמו כל 'סחורה' אחרת- וכך להגביר את התלות בו- ואולי בלי לשים לב הדבר עלול ליצור יותר נזקים מאשר תועלת? כי נראה שמי שיכול להפיק תועלת זה דווקא פונים שמגיחים באופן אפיזודי, עושים שימוש בתשובה בתוך המציאות ובזה תם החיפוש. אבל דווקא הפונים בקשיים קיומיים עמוקים נכנסים לתוך הפיתוי הזה של הכביכול 'החזקה'- ואת לא באמת יכולה או אמורה לספק את זה. כי תמיד תהיה איזו אשליה כאילו את יכולה לספק פתרון אמיתי ותשובה, וגם אם זה קורה זה לא באמת עונה על צורך פנימי עמוק ולכן שוב פעם יש צורך לשוב ולמצוא את הנחמה ואת ההרגעה המידית- שזה כ"כ אנושי ומובן. אני יודעת שזו שאלה קצת חצופה- אבל האם את חושבת שפורום כזה על פני ציר הזמן מייצר יותר רווחה מאשר מצוקה? שגם אם יש הקלה היא רק רגעית ומיד מעוררת רצון לעוד אחת אחריה, שהוא מעודד את התלות ופחות את העצמאות- לא בגלל שזה המסר שמועבר- אלא בגלל האופי הוירטואלי שלו? ואולי בעצם פורום כזה משרת יותר את הצרכים הכלכליים של הנהלת האתר יותר מאשר את הצרכים האמיתיים של הגולשים בגלל הכניסות המרובות- והשימוש במצוקה וההתמכרות כזמן מסך לפרסומות וכו'? (ברור לי שאין תשובות ברורות ובעצם אני שואלת את זה בעיקר בשבילי כי אני מאוד חוששת להצטרף -יש לי נטיה לערוך 'תחקירים' על תחקירים לפני שאני קופצת פנימה...).

אני חושבת שהשאלה שלך נכונה גם לגבי טיפול פסיכולוגי בכלל. לדעתי, האחריות לגבי "התמכרות" חלה על שני הצדדים: על המטפל בעיקר , אך גם על המטופל. (או ה'משתמש' בפורום) בעידן של ליאת, אני מרגישה שהיא לוקחת אחריות, מתריעה כשיש חשש של גלישה מעבר למסגרת הפורום ומתנסחת בצורה אחראית. לגבי המשתמשים בפורום- זו אחריות שלנו כאנשים בוגרים ומבוגרים לבחור לעשות בו שימוש מתאים ומושכל.