סתם

חזרתי מהפגישה מדוכדכת, דכדוך שלא עבר לאורך כל היום. גם בעבודה, גם בבית. דכדכת. מן הרגשה כזאת שכל רגע עומדים לבכות, אבל לא יוצא. לא יודעת למה. דווקא השיחה הייתה קלילה כזאת, לא משהו כבד או רציני במיוחד. סתם לא רציתי להישאר עם זה לבד עד השבוע הבא. מקווה שכולן פה בטוב סוף שבוע נעים סיון