שלום ליאת,

אז מה קורה בשבוע שאני מוטרדת ממשפט כזה או אחר שנאמר בחדר? מה קורה כשזה הרבה יותר ממוטרדת, שאני עצובה וכואבת וכועסת גם יחד? מה קורה? מה שקורה הוא, שאני כמובן מחכה בקוצר רוח לפגישה הבאה על מנת לברר ולסדר ולהסתדר, אבל בנתיים, עד אז... אני די שקועה בבועה שלי, ודי קצרת רוח מול המשפחה המצוצמצמת שלי (קרי :בעלי והילדים). ואני הופכת רגישה ופגיעה,ותוך כדי גם פוגעת(כנראה...) ועכשיו לשאלתי: כשבשבוע כזה יש איזושהי אי הבנה ביני לבעלי או תרעומת מצידי על בעלי,הוא מיד מקשר את זה לעובדה שיצאתי פגועה מהפגישה הטיפולית האחרונה, וע"כ הוא לא כ"כ מוכן לדון איתי ענינית על מה שקרה בינינו, וישר תולה את זה בפגיעה שלי מהמטפל, ומוסיף:אני פשוט מחכה שזה יתסתדר לכם,ואז אוטומטית הכל גם בינינו יסתדר,יפתר, ויזרום בנעימים. ואני,אני נפגעת שבעתיים. כי נכון אולי שאני יותר רגישה, ונכון אולי שהתגובות שלי קצת יותר קיצוניות מהרגיל, אבל עדיין,זה לא אומר שהדברים שלנו לא אמורים להיפתר בינינו, ולהתדיין על ידינו,זה ממש לא אומר שאין לי סיבה מספיק "מוצדקת" כדי להיפגע/לכעוס גם עליו (על בעלי) העובדה שהוא מתנער מאחריות, בטענה שהכל קשור ותלוי בשביעות הרצון שלי מהפגישה השבועית, מתסכלת, ומשאיר אותי בודדה במערכה שגם ככה לא קל לי איתה. יצא לי לספר ע"כ פעם או פעמיים, במפגש הטיפולי, אבל אני לא אוהבת להרחיב ולהדגיש את הענין הזה מחשש, שהמטפל שלי יחשוב שאולי לבן הזוג שלי יש קושי עם הטיפול שלי, וזה יגרום לו להחליט לזרז/לקצר /לסים אותו. (והאמת היא שחוץ מהפעמים האלו בי אני נעלבת בטיפול, ואח"כ נעלבת גם בבית, בעלי מאד מפרגן ותומך ומעודד אותי להמשיך). אשמח לשמוע את התיחסותך ל2 הנקודות שהעליתי: א. למה שקורה אצלי בבית, ולתגובתו/תחושתו של בעלי. ב. לחשש שלי מהשפעה של זה על התהליך הטיפולי,ועל המטפל. ולסיום, הייתי שמחה לשמוע מחברות נוספות שמשתתפות פה בפורום, כאלו שנשואות, ומבקרות אצל מטפל-גבר. איך התגובות בבית,האם גם אתן נתקלות באי אלו תגובות/אמירות/הערות הקשורות בעובדה שאתן מטופלות בקביעות ע"י מטפל שהוא גבר? אשמח לשמוע.

והכיוון שאת מעלה פה מענין ומסקרן. והייתי רוצה לשאול אותך הלאה, אז מה זה בעצם אומר, ולאן אני לוקחת את זה... האם את בעצם מתכוונת לומר, שיש לי צורך ביצירת המשולשים האלו? האם את רוצה לומרלי בעצם, שהחשש מתגובת המטפל, זה רק בראש שלי, ואין לי בעצם מה לחשוש? האם אני שוגה בדרך, בלי לשים לב? אני רק אשתך אותף ,שלמעשה לפני שנתיים, כשהתחלתי את הטיפול, זה היה בדיוק על הרקע הזה, של פרידה קשה מקשר מאד עמוק שנכנסתי אליו(אפלטוני אמנם, אך אינטנסיבי מאד)וקימתי אותו משך שנה וחצי.בעלי אגב, ידע על הקשר כל הזמן.ועם הזמן כמובן שהחל לסבול ממנו קשות, מה שבסופו של דבר הוביל לפרידה... עכשיו, אני מחכה לשמוע ממך עוד קצת... תודה! מחכה לשמוע ממך עוד