התקפי דיכאון או סתם גיל ההתבגרות?
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
יש לי חברה ממש טובה, אנחנו לא נפרדות לרגע, כמו אחיות. הבעיה היא שלפעמים יש לה סוג של... התקפים, בהם היא לפתע. מכלום, מסתגרת, צועקת על כולם שהיא רוצה להיות לבד ואפילו לא מוכנה לדבר איתי! בד"כ כעבור רבע שעה כזה היא חוזרת אלי וממשיכה בשגרה כאילו כלום לא קרה. היום היה השיא. היינו בשיעור ופתאום היה לה התקף (היא גם רבה עם ההורים שלה בבוקר), היא יצאה מהכיתה והסתגרה בשירותים, היא לא חזרה כל השיעור ובשיעור השני היא נעלמה. רצתי לחפש אותה בכול בי"ס!!!!!!!!!!! כמעט התעלפתי ממאמץ וחום, שמצעתי אותה בסוף, היא החלה לצעוק עלי שלקחתי את הפאלאפון שלה (רציתי להביא לה אותו כדי שתתקשר לפסיכולוגית שלה או משו כזה). היא בסוף הלכה הביתה והיא אמרה שאין לה כוח לדבר איתי עכשיו. הפסיכו שלה אומרת שאין לה בעיות אבל אני ממש דואגת. נ"ב- יש לה גם חוסר באנרגיה. מה לעשות?
שלום לחברה הכי טובה בעולם, באמת נשמע שאת חברה מאד טובה ואיכפתית. אני לא יכולה להגיד לך ממה החברה שלך סובלת אבל אין ספק שהיא סובלת ויפה שאת רואה את זה למרות שהיא מוציאה זאת דרך כעסים והסתגרות. אבל...תזכרי כל הזמן שלמרות שאת חברה טובה את לא הפסיכולוגית שלה וגם בתור חברה טובה חשוב שתשמרי על עצמך ולא תקחי יותר מדיי אחריות על עצמך בקשר הזה. בסופו של דבר זה עלול להזיק- לך. שמרי על עצמך גם. ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
