מה הייתם עושים?

המטפל ספר שלאשתו גילו את המחלה ומאז הוא לא מקבל מטופלים חדשים ולפעמים בגלל זה מבטל פגישות. הוא ספר שעובר תקופה קשה. האם יש טעם להמשיך כשברור שהיכולת והמשאבים מופנים למי שקודם לי? אני מרגישה לא בנוח להקשות ולהפריע. די לו במה שעובר. וסתם אני מוציאה- עד שהרהבתי עוז ללכת לטיפול בתקוה לצאת מהבוץ שלי איך נפלתי למטפל שגם חייו נופלים?????

אכן מצב לא פשוט. אני חושבת שאם הוא סיפר לך בגילוי לב על המחלה של אישתו. אולי גם את יכולה לדבר איתו בגילוי לב ולומר לו את ההתלבטויות והמחשבות שכתבת כאן. ברור שמגיע לך את מלוא תשומת הלב בלי לחוש רגשי אשמה. גם בזמנים כתיקונם, יש למטפל משפחה וחיים אישיים, היכולת והמשאבים מן הסתם מופנים לשני הכיוונים, כמובן שבזמן של משבר בחיים האישיים יש שינויים, אולי הערכות שמתאימה למצב הקיים. אולי למרות המחלה של אישתו והתקופה הקשה שעוברת עליו חייו לא נופלים והוא מסוגל לעבוד איתך. בקיצור, את צריכה לברר את זה איתו.

הוא בטל שוב פגישה. (פעם שלישית רצוף!) לאור הנסיבות הכואבות, רחמי נכמרו ובניגוד להרגלי איני פוצה פה. אבל כמובן שאין הזדמנות לדון בתחושות שלי ולדבר על זה. ואולי אני צריכה לחפש מטפל חדש? מה דעתכם? לחכות לו? (עד מתי?) או להמשיך לנקסט? (כל ההתחלות שלי קשות) הרי לא ברור אם יהיה פגישה בקרוב, לדון על זה בטיפול... אז רק אתם תוכלו לעזור לי...