בבקשה תעזרי לי...

הי ליאת, אני מקווה שהאבחנה לא תהיה... "היא משוגעת" כי אני כבר לא מבינה איך החיים שלי הצליחו להסתבך כל כך... אני בת 25, נשואה טרייה. בחודשים האחרונים התחלתי לקרוא המון על התפתחות אישית, דרך נכונה לחיים, שיניתי הרגלי תזונה, בריאות וספורט... ואני חייבת לומר כי הרגשתי לימוד והתפתחות האני העצמי שלי. אני קוראת המון על השגת מטרות ע"י שימוש בפסיכולוגיה חיובית ושינוי המחשבות שלי ע"י ליצור שינוי במעשים שלי ובתוצאות אותן אני רוצה לקבל... בגלל שנכנסתי לתוך עולם של התבוננות עצמית מאוד מעמיקה לא יכלתי להתעלם מההפרעות מהן אני סובלת שפשוט מפריעות לי לנהל חיים נורמליים.. המצפון שלי לא שקט... לצערי, לאחר קריאת חומר מרובה הגעתי למסקנה כי אני שקרנית פתולוגית. אין לך מושג כמה קשה היה לכתוב את זה כרגע ולהבין כי זאת "התוית שלי". זה התחיל בגיל מאוד צעיר. פשוט שיקרתי לגבי כל דבר, שטותי ככל שהוא יהיה. הצטיירתי לסביבה כסופר מן הכל יכול... כולם העריצו אותי ובאו אלי לקבלת עזרה... כשהייתי בתיכון חברות שלי הבינו כי הכל זה שקרים ועשו לי מעין התערבות.. זה היה היום המביך ביותר בחיי!!! אני חייבת לומר כי זה נמצא בדרגה מאוד מתונה כרגע וסיגלתי לעצמי הרגל לחשוב 10 פעמים לפני שאני אומרת משהו, ולדמיין מה תהיה השתלשלות האירועים בעתיד ומה אני ארוויח מזה... כמובן שאין רווח בלשקר וברוב המקרים אני עוצרת את עצמי. יש לי היסטוריה של מערכות יחסים עם גברים דיכאוניים וטיפוליים והיחיד שהיה "נורמלי" עזב אותי כי הוא הבין שאני משקרת ושם לב לחורים בסיפורים. התחלתי ללמוד חינוך מיוחד והפסקתי לאחר שנה וחצי כי גם שם היתה בחורה שהבינה כי אני משקרת, סיפרה זאת לכל הבנות ופשוט הרגשתי כל כך מובכת שעזבתי את הלימודים... התחתנתי לפני כ-3 חודשים, ואני חייבת לומר כי למרות שבעלי הוא לא האדם הכי יציב (הוא סובל מציקלותימיה) הוא אדם מדהים וחכם, בעל תובנות עמוקות ביותר וסבלני מאוד. רק בזכותו התחלתי מסע התבוננות כי הבנתי שלמענו ולמען עתידנו אני חייבת להיות אדם טוב יותר ובריא יותר. אני כבר עייפה מלברוח ממקומות. אני רוצה לטפל בזה ולהבין למה אני לא יכולה להפסיק??? למה אני חייבת לומר שסיימתי מצטיינת בכל מקום או לספר את כל הסיפורים המטומטמים הללו??? אני מבינה כי זה מגיע מדימוי עצמי נמוך. אני באה ממשפחה ממצב סוציואקונומי נמוך מאוד כשכל חברותיי הן ההפך הגמור... אבא שלי הוא שקרן פתולוגי הכי גדול שהכרתי מימיי והאמת היא שלגבי אמא שלי אני כבר לא בטוחה... אני פשוט מרגישה שכל חיי הם שקר אחד גדול.. אני כבר לא יודעת מה אמיתי ומה לא.. ראיתי התכתבות שלך עם בחורה משנת 2008 שכתבה לך שהיא יוצאת עם שקרן פתולוגי וביקשה את עזרתך ואת רשמת לה שעליה לנתק איתו את הקשר. זה עד כדי כך נורא??? אין לזה טיפול? האם לא שווה להשקיע במערכת היחסים? אני אדם כל אוהב, מפנק, מעניק,טוטאלי... אני חברה מאוד טובה,אני חכמה ואני אדם די מצליח ברוב תחומי החיים מלבד הבעיה הנוראית הזו... ראיתי ברוב הכתבות ששקרן פתולוגי מעולם לא יילך מיוזמתו לטיפול כי אין לו מצפון.. אני מסכימה עם זה. אבל מאז שהכרתי את בעלי המצפון שלי השתנה... אני לא יכולה לישון אם אני לא אמיתית איתו לגמרי.. וגם אי אפשר "לעבוד" עליו... הוא קורא אותי. אמון זה דבר כל כך חשוב לו שאני יודעת שאם הוא יתפוס אותי בשקר מערכת היחסים שלנו תיגמר בגירושין. השתניתי.. ואני נמצאת במקום כל כך טוב ונכון בחיי כרגע שאני מרגישה כי זה הזמן הנכון ביותר לבצע את השינוי. האם זה שחקרתי על מצבי והנכונות שלי לטיפול מעידה משהו על המצב שלי? אני יכולה לטפל בזה? בבקשה ממך... אני ממש זועקת לעזרה וזאת פעם ראשונה שאני עושה משהו בנידון מזה 10 שנים כמעט... מה אוכל לעשות? ממש ממש מקווה לתגובה ממך.. שתהיה שבת שלום ולילה טוב...

גם אני באישזהו שלב של חיי הייתי שקרנית פתולוגית חייתי בפנטזיות ויום אחד החברות שלי קלטו ועשו לי התערבות אימא שלי תמיד ידעה שלא תמיד אני דוברת אמת ולמען האמת פתחתי לאחרונה שנתיים של שקר בגיל ההתבגרות שלי שקר שבסוף שעם השנים נהפך לאמת וזה האירוניה שבדבר אותו דבר ששקרתי עליו נהפך למציאות מול עיני לא בגלל שהאמנתי בזה אלא זה קרה . חייתי בשקרים רוב חיי אבל שיקרתי בעיקר לעצמי ניסיתי כל כך להדחיק את המציאות שלי ואת מי שאני שהייתי חייבת לשקר באיזשהו מידה עד שהכל קרס ושילמתי מחיר נפשי על השקרים אחרי שגילו אותם החברות שלי הבנתי שחייתי בשקר רוב חיי אבל הן הבינו למה אני עושה את זה הן רק אמרו לי שזה הזיק לי יותר מאשר הועיל מה שסיפרתי כי באישזהו מקום הן מרגישות הקלה שהדברים האלו לא נכונים אבל רובם כן היו נכונים רק לא ידעו למה להאמין . בסוף הלכתי לטיפול וכל המסכות האלו נשרו נשארתי רק אני מול זאת שניסיתי לקבור שנים וזה היה כל כך כואב לגלות את האמת שנה וחצי הסתובבתי ולא סבלתי את זאתי את עצמי בעצם היום אני לפעמים משקרת שאני חייבת להיחלץ מצרות אבל שאני משקרת אני משתפת עוד מישהו כדי לא להיכנס שוב למבוך הזה של השקרים כבר 3 שנים לא משקרת בצורה כזו והייתה תקופה שאמרתי רק את האמת וזה לא הכי תורם כולם משקרים אבל יש שקר ויש שקר השקרים שלי הזיקו לי לא לאחרים והאחרים גם הבינו למה שיקרתי כך שהם לא כעסו אבל אני שילמתי מחיר נפשי על השקרים האלו שהייתי שם לא היה לי מצפון אבל אחר כך שנהייתי מודעת נהיה לי . תלכי לטיפול כל עוד את מודעת כי ששקרים הופכים להיות חלק ממך לחזור לעצמך זה קשה מדי כי בסופו של דבר תצטרכי לפגוש את עצמך ורק משם תוכלי לצמוח .כמה שאת קטנה יותר שאת מקלפת את השקרים בסופו של דבר יוצא האני האמיתי שלך והוא תמיד יכול לגדול רק לגדול ולטובה האני השקרי שלך יכול רק להתפוצץ לך בפרצוף יום אחד ולכל הסובבים אותך .כי לא חשבתי על זה בזמנו אבל לשקר להם זו בגידה באמון במיוחד לזה שאת אוהבת ל כך. אל תהרסי את זה ..