היי ליאת

כל הדיון הארוך שהתפתח שם למטה בעצים, לילה אחד, כל הכעס הזה מצא את דרכו אל המייל שלו. משם הוא הבין את הטעויות שלו, את הבעיות שלי בקשר איתו, מה קשה לי ואיפה הוא נכשל שוב ושוב. מאז בעיקר אנחנו מנסים ליישר את ההדורים בינינו. ברור שאני לא עוזבת אותו... (רק כשאני באמת ארצה!) רק באתי לספר לכן שאני יוצאת סוף סוף לחופשה. אני נוסעת לנוח ולחדש מצברים. אני כ"כ עייפה שאני חייבת קצת להתרחק מהכל. לקחת צעד לאחור, לנוח מהכל, כדי שאוכל קצת לחשוב ולהמשיך לצעוד קדימה. המצחיק הוא שפתאום כשהודעתי בעבודה ולחברים, שאני נוסעת לחופש, חטפתי את אותם תגובות שהוא קיבל ממני אז(זוכרת?) ממש הרגשתי לרגע כמוהו "כמו מנקה רחובות חסרת אחריות מקצועית" גם אני לא מתייחסת... אני נוסעת לחופש! שהם ייכעסו ויתגברו. בכל אופן... סגרתי איתו שאם אצטרך - הוא יהיה מעבר לקו. הוא מפרגן ובגדול. חושב שבאמת הגיעה השעה המיוחלת שאצא לחופש. אפילו נראה לי היום בפגישה, שעבר לו בעיניים איזה זיק של אכזבה, הוא כמעט נפל מהכיסא לשמוע שזה לא "קוויק" אלא "קוויק+" (מה? מה אני יעשה בלעדיה? מי ישתולל פה בחדר? מי יתעצבן עליי טילים? מי יצחיק אותי? אפשר אותך באפליקציה?) בכל מקרה, הבטחתי לו שאני (עדיין) לא פותחת לו סניפים נוספים (פראפראזה על הקבוצה). הוא התגלגל מצחוק. היה מופתע (ההומור חזר).וככה סיימנו. לילה טוב

מי"ב, בטוחה שאת עייפה, אך המחשבה על חופשה, רק היא כשלעצמה, מאירה את העייפות באור חיובי יותר. מאחלת לך חופשה מהנה ומספקת. אספי כוחות, ארזי בתרמילך את מצב הרוח הטוב שהמילים שלך הצליחו להעביר כל כך בחן במייל הנוכחי וכשתשובי, אם תרצי, שתפי אותנו בחוויות. דנה