מה עושים?
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום!אני אישה נשואה,בתחילת שנות החמישים,עובדת וחיה או יותר נכון מנסה לחיות.כל חיי אני מתמודדת עם חוסר ביטחון,דימוי עצמי נמוך,לא ראויה,לא מתאימה,עם מעט הערכה עצמית וחרדה מלהופיע ולדבר בפני אנשים.בחברה אני שותקת למרות שיש לי הרבה מה לומר אך לאדם מן הצד אני יוצרת רושם של טיפשה,רדודה ומשעממת.חיים עם קשיים כאלו מלווים במתח(שבא לידי ביטוי בתסמינים גופניים)וחרדה.ניסיתי הכל! לפעמים אני מביטה באנשים לא הכי חכמים,אך שופעי ביטחון,הרואים בעצמם את הכי טובים,משדרים זאת כלפיי חוץ ופועלים על פי זאת-ואני פשוט מקנאה!!!!אני מרגישה שמשנה לשנה זה נעשה יותר ויותר קשה.יש רגעי יאוש רבים שבהם אני שואלת "מי צריך את כל זה"?אך אל דאגה:למרות הכל החיים מקודשים בעיניי,אני סוחבת את עצמי למעלה ...עד הנפילה הבאה.האם ניתן עוד לעשות משהו או שזה אבוד?
מנסיוני האישי, תמיד אפשר להשתפר, אף פעם לא מאוחר מידי. ודאי יש סיבה להיותך מי שאת, לחוסר הבטחון והדימוי העצמי הנמוך, שווה לברר ולפתור את הדברים האלו, אחרי הכל אלו החיים היחידים שיש שלך. המקום שניתן לעשות את זה הוא אצל הפסיכולוג. כדאי לך לנסות.
שלום למיואשת, בעיות בדימוי העצמי אכן יכולות לנהל את החיים ולא לטובה. יחד עם זאת, כל עוד קיים הרצון לפתור את המצב, להעזר ולטפל בעצמך אין מה להתייאש ולראות בעצמך מקרה אבוד. בדיוק בגלל זה קיימת האפשרות לגשת לטיפול נפשי ודרכו להתחיל לחיות כפי שמגיע לך לחיות- בשמחה רבה יותר ובקלות רבה יותר. ליאת.