הקושי שלי...
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי ליאת, יש משהו שמפריע לי בכל פעם, כל פגישה וכמובן אחרי ולפני. תקראי לזה תלות או מסכנות או אני לא יודעת מה. הרצון הזה שהמטפל שלי יאהב אותי, שיהיה לו אכפת ממני, שיתרשם ממני. זה דבר שאני מזדהה איתו מהחיים שלי, אבל אני לא ככה עם כל בן אדם, יש אנשים שלא אכפת לי מה הם חושבים עליי. אבל אצלו זה כל כך מוקצן...אני ממש ממש מתפדחת לאמר את זה. לא רוצה להיות עוד מטופלת מאוהבת. אני שונאת להיות במקום המסכן הזה. למה אני ככה? איך אפשר להקל?... תודה, מיכל
היי מיכל, חשוב להפריד בין התאהבות במטפל לבין מה שאת מרגישה- זה לא נשמע אותו דבר. מאד טבעי וברור שככל שהמטפל הופך לדמות משמעותית יותר בחייך כך חשוב לך במובן הכי בסיסי ואנושי- יאהב אותך או יעריך או יבין וכו'. זו לא מסכנות. התחושות הללו לעיתים הן "המנוע" והלב של טיפול ומה שמאפשר לו להיות טיפול מוצלח לעומת כזה שלא. כמובן שאם את מזהה צורך זה גם בחייך באופן שהוא מפריע לך- חשוב לדבר על כך בטיפול. ליאת.