התקדמות?!
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי ליאת.. שוב אני. כל הזמן אומרים (גם את) שצריך לשתף את המטפלת בכל מה שאני מרגישה אליה, לטיפול בקשר לתלות וכו'.. ואני כל הזמן עושה את זה (לפעמים אפילו כנה מידי בקשר לרגשות שלי). אבל אני עדיין מצליחה להבין את ההתקדמות הזאת שאני מחכה לה, אני משתפת ומשתפת בתחושות שלי כבר כמה שנים אבל לא מצליחה להרגיש שום שינוי (חיובי) מבפנים. אני אפילו לא מצליחה להבין מה זאת ההתקדמות ההזאת שכולם מדברים אליה - ואיך הטיפול יכול לעזור להתמודד ולשנות את החיים (כרגע מרגיש כמקום מפלט מהמציאות).. כל כך מחכה ליום שיפול לי האסימון ואני אבין "על מה כולכם מדברים.."(וכל כך מפחדת שזה לא יקרה לעולם).
היי מ.מ אין באמתחתי תשובה חדשה לשאלתך משום ששאלת אותה פה כבר מספר פעמים ואפילו כמעט תמיד באותו ניסוח. אני לא כותבת את דבריי בביקורת אלא רק משקפת לך שגם פה את משחזרת את אותה תקיעות כאילו לא משנה מה אכתוב, מה יאמר ומה ידובר...אני מניחה גם שבהחלט לא קל לך לחוות עצמך כך אבל - זה בידייך. ליאת.
צודקת.. תמיד שאני כותבת כאן אני מתחרטת על זה - שניה אחרי שזה נשלח..
ויחד עם התשובה של ליאת, ישנם סוגים רבים של טיפולים ומגוון של מטפלים, ואם חשים תקיעות במשך תקופה ארוכה, מדוע לא לעשות שינוי (לצאת מן התקיעות באופן אקטיבי) ולבדוק אופציות נוספות?
1.תלות תלות תלות... 2.פחד שיהיה יותר גרוע ופחד מהלא נודע. 3.חוסר אנרגיה להתחיל הכל מחדש. 4.פסימיות, חוסר אמונה שמישהו יצליח להבין ולעזור. 5.תלות תלות תלות... תודה רבה על הניסיון לעזור.