שאלה

שלום לך אני כבר כמה שנים בתוך הטיפול. מה שקורה ולא יודעת אם אני צריכה לשתף המטפלת בו- הוא שאני לפעמים מתכננת דברים לפני המפגש- למשל אתן לך דוגמא- אני מתכננת שאני רוצה לבכות, או להתעצבן וכאילו לברוח מהחדר, כי אני בעצם רוצה את הקרבה שלה את החיבוק שלה, אז מתכננת את זה בכדי לקבל, כי קשה לי לבקש במפורש את זה. לפעמי םאני מחליטה שאני שותקת ולש משנה מה בכדי לעצבן אותה ואז להגיע או "להתסיס" את הטיפול שלפעמים "נרדם" לו. לפעמים אני מודיעה לה שקשה לי שאני רוצה לדבר איתה בטלפון או לבקש עוד פגישה... כי אני בעצם רוצה להיות שם ולא באמת כי קשה לי יותר מזמן אחר... האם נכון מה שאני עושה? האם אפגע בטיפול אם אני "אודה" בפניה לגבי זה? תעזרי לי - אני יודעת שיש משהו בלתי מובן אבל לא יודעת להגדיר אותו. תודה

הי, גם לי לפעמים יש צורך כזה ואני מתכננת מראש על מה נדבר ועוד כל מיני, נראה לי שזה נובע (אצלי לפחות) מהצורך לשלוט בעניינים או מהפחד לאבד שליטה וככה מראש אני יודעת מה תהיה התגובה שאקבל וזה מאוד צפוי ונוח. מה גם שלפעמים אני בקצה השני, לגמרי מאבדת שליטה ואז מדברת בלי הכרה הרבה שטויות, וגם עושה שטויות, ואחר כך מתביישת בעצמי עד כדי כך שקשה לי לחזור בפגישה הבאה. אלא שנראה לי גם שזה לא כל כך בוגר כל המניפולציות האלו, ולכן אני משתדלת לא לעשות את זה, אם כי לפעמים זה קורה גם בלי שאני מתכוונת. למרות שזה בטח יהיה קצת קשה אני חושבת שכדאי לך לדבר על זה,משתי סיבות עיקריות: א. זה יקל עלייך לפרוק את "הסוד" . ב. זה בדיוק ההפך מלפגוע בטיפול, כנות ואמירת האמת, זה דבר מאוד חשוב, לשני הצדדים ד"א. אם כתבת את זה פה סימן שאת יכולה להגיד את זה גם בפגישה. בהצלחה!