מותר ואסור בתקופה של הפסקת טיפול

הי ליאת, מדוע מטפלים לא מתעניינים בשלומם של מטופלים בזמן חופשה ארוכה? האם היה נפגע משהו בסטינג הטיפולי אם המטפל היה יוזם שיחה טלפונית בודדת, אחת למספר שבועות רק כדי לבדוק אם המטופל עדיין חי? במיוחד שהובע רצון מצד המטפל לחידוש הקשר עם סיום החופשה. ברמת ההגיון אני מתקשה להבין התנהגות זו. ברמה הרגשית אני אפילו נעלבת. אני לא ממש לוקחת זאת באופן אישי כי יודעת ובטוחה שהיא לא מתקשרת לאף אחד וגם לא תתקשר. זאת דרכה. מה שמעניין אותי האם זה מה שמלמדים אתכם? נתק מוחלט, כאילו לא היה קשר כלל, כאילו לא יהיה גם בהמשך ? יש בכך משהו שמחבל בבניית קשר? האם רק אני מרגישה כך? האם יש לכך רציונל טיפולי? סקרנית לקרוא דעתך דנה

אז מה לדעתך הרציונל שביצירת נתק מוחלט? בטוחה שאילו הייתי כותבת לה מייל, היתה משיבה לי. שאלתי הספציפית היא מה בגישה מונע הבעת התעניינות מזדמנת, כאקט אנושי שמרפד את הקשר שהיה.שבמובן מסוים,עשוי לסייע בגישור על ההפסקה הכפויה שנוצרה ועל השלכותיה הפוגעניות. אפילו שמבינה שלא היו בכוונה תחילה.בכ"ז יש משהו מכאיב בסיטואציה, איך שלא אבחן אותה וכמה שאעשה לה "הנחות" ... נזכרתי שבתחילת דרכך בפורום, פנית לכמה כותבים שנעדרו תקופה בכתיבתם, והתעניינת בשלומם. כמה אנושיות וחום הוקרנו ממך בפנייתך זו. מבחינתי, זה העיקר ביצירת קשר רציף, בבניית אמון. ולראייה - גם הגיבו לך בהתאם. מדוע ישנן גישות שמונעות את החוויה הזו ממטופל שמרגיש שהשקיע ואף הצליח ליצור קשר מיוחד והנה הגיעה הפסקה שכ"כ חיבלה בקשר והותירה עם סימני שאלה עצומים לגבי המשך הדרך הטיפולית עם הדמות הספציפית ואף יותר גרוע מכך, ערערה לחלוטין את המחשבה והאמונה שאפשר להיתרם מיצירת קשר עם דמויות טיפוליות בכלל. חושבת שעבורה יהא זה מאמץ קטנטן ובשבילי זה עשוי להיות ברגע נתון- עולם ומלואו. שוב, סקרנית לשמוע דעתך (ואנא, אל תציעי שאנסה לכתוב לה, שאלתי מתמקדת ביוזמה של המטפל, ולרציונל הטיפולי שמכוון אותו להימנע מלבטאה). ליאת,תודה על תגובתך, דנה