מערכת יחסים בעבודה עם עמיתים

שלום ליאת, המכתב ארוך וכתוב באופן מבולגן - אנא התאזרי בסבלנות והשלימי את קריאתו- אני זקוק לעצתך! לאחר מאבק עיקש במשך 3 שנים במחלת הדיכאון שהסתיים לפני כ4 שנים, בחרתי ללמוד לתואר במשפטים ולפני כ3 חודשים סיימתי את לימודי המשפטים שלי בהצלחה. במהלך הלימודים לא הצלחתי למצוא התמחות איכותית. מאחר וקיימת הצפה בתחום ביקשתי מאבי שיעזור לי למצוא מקום להתמחות ולמזלי עקב קשריו השונים אכן עלה בידו לעזור לי והגעתי אל התמחות במקרקעין במשרד מכובד וגדול. משרת ההתמחות הזאת נתפרה במיוחד עבורי וקיבלתי חדר מהודר משלי שרק שותפים בכירים מקבלים (בעוד שאר המתמחים ואפילו עו"ד צעירים מצטופפים בכוכים פינתיים) הנמצא לא במשרד עורכי הדין אלא במשרד רואי החשבון הצמוד לו.ולמעשה אני נמצא בנכר אבל התרגלתי לשקט ולנוף המשקיף מן החדר אל הסיטי והים.(לא חלקתי עם עמיתי ואפילו עם הממונים שלי מהיכן קיבלתי את כל התנאים המופלגים הללו-אשר למעשה הפכו בתחילת התמחות מקור לקיצות על חשבוני אך הם פסקו לבסוף) ישנם 6 מתמחים במשרד ואני המבוגר,לעומת שאר המתמחים (בקרוב ימלאו לי 32) שהם בממוצע בני 26 -ולמעשה זאת העבודה הרצינית הראשונה שלי מזה מספר שנים. אני מרגיש הבדל משמעותי בפער ביני לבין שאר המתמחים - בגלל פער הגילאים ובייחוד בגלל שלמדתי במכללה שלדעתם היא פחות נחשבת קרי "מכללת שערי משפט" - ועל כן יצא לי לא פעם ולא פעמיים להיות שק התנשאות והחבטות של הילדודס שעובדים לצידי זה קורה במיוחד שהם נמצאים כקבוצה במטבח וכו' - ועל כן ליאת אני שואל מהי דרך התמודדות הנכונה במצב זה ? להמשיך להבליג ולא להפוך זאת לנושא טעון ולקוות שעם הזמן הם ירגעו ( ככל שעובר הזמן הם פחות כקבוצת עושים מזה עניין- וכשהם בנפרד הם או אדישים או נחמדים ) או בפעם הבאה להגן על עצמי ולהדוף באופן קיצוני את הגיחוכים - ואני יכול ורוצה להיות מאד חד וברוטאלי באופן בו אשה את דברי- נוסף על כך נוצרה מערכת יחסים חופשית ומוזרה עם מתמחה אשר היא לקראת סיום התמחותה מאותה מחלקה והיא חפפה אותי בתחילת התמחות לתפקידי השונים בהתמחות. ואנו חולקים אחריות משותפת למספר פרוייקטים בנושאי מקרקעין ועל כן נוצרה מערכת יחסים קרובה איתה יותר משאר האנשים במשרד - (היא לא הייתה חלק מציבור הלועגים) היא שאלה אותי שאלות אינטימיות ושאלה לעצתי על קשייה הרומנטיים- ועל כך שהחבר שלה עזב אותה וכו' ושהיא בדיכאון. היא הדריכה אותי במספר סיטואציות חברתיות בהתחלה והזהירה אותי ממי יש להיזהר במקום העבודה.אני עוקץ אותה על כך שהיא שכבנית ונואשת לקשר והיא צוחקת עלי שאני חנון ,היא שאלה אותי אם אני רוצה להתחתן וכו' וכך נהיה שבשוטף אנחנו צוחקים ומרכלים על הממונים שלנו.עד השבוע האחרון הכל היה בסדר אבל השבוע תוך מהלך התנהלות הרגיל היא החלה לעקוץ- להשמיץ אותי באגרסיביות על כך אני לא מבין דברים או שאני לא יכול להתמודד עם כמה משימות שהיא כן יכולה. ואני שואל מה עלי לעשות? להעיר לה שזה מפריע לי או לראות בכל רמז שהיא משחקת בי ומלכלכלת עלי מאחורי הגב?

רק חבל שחמקת ממתן תשובות קונקרטיות לשאלות שהפניתי אליך כאן. יתכן שעקב תהליך הבידוד החברתי שעברתי אכן אני לא מספיק מתוחכם ומנוסה מן הבחינה הרגשית אולם מניסיון העבר שלי טיפול לא ממש עזר בעניין זה,ולטעון שכדאי לי לעשות עוד עבודה רגשית בעניין ורצוי בתשלום היא רק מתן רישיון לפסיכולוגים ויועצים למיניהם לעשות עלי סיבוב נוסף ולעזור להם לממן את החופשה הבאה שלהם בקוסטה ריקה או בברלין. אבל אשמח להתבדות ואולי לשמוע עצה שלמה וחכמה ועניינת יותר ממך באם יש לך אחת שכזאת.