העלאת נושא-המשך

שלום ליאת, אולי להעלות נושא לפעמים קשה אבל לשם כך הגעתי לפתור את הקשה ואולי כן כדאי למטפל להיות קצת יותר מעורב ולא רק ללכת איתי בכיוון ולפרש או לשקף כל מיני דברים שונים אלא לנסות להבין גם מה שלא נאמר אבל מתקשים להעלות...איך אוכל להסביר למטפלת שלי אם קשה לי לדבר על כך? מה יכול לעזור ולא לפחד?

תודה ליאת, אני חושבת שזה מה שמפחיד...מה היא תחשוב עליי..ובושה כזו...ואולי היא תתיחס אליי אחרת? האם קורה למטפל שמטופל גורם לו לקשיים ולדברים שאולי הוא לא מסוגל להתמודד איתם...האם המטפל יודה בזה? האם היא תגיד לי לפנות למישהו אחר? אלו המחשבות.....

הי מיכל, אוכל לומר לך כמטופלת, שעפי"ר החשש מפני תגובת המטפל נוכח דברים אותם אנו מציגים, מדברת על החרדה מלראות את עצמנו משתקפים במראה, לקבל ולא לדחות או להשליך חלקים מסוימים בנו. לפעמים זה אכן יכול להיות מבהיל. בכל אופן, למיטב הכרותי, ההתבוננות הפנימית היא הדרגתית והולכת ונבנית. זו, אולי, גם יכולה להיות סיבה לכך שהמטפלת משאירה בידייך את היזמה, מה גם, שייתכן שאין לה דרך או כיוון לדעת במה מדובר. נראה לי שזה לא כל-כך משנה מה המטפלת תחשוב. באם נוצרים קשיים כלשהם - זאת בעיה שלה ולה אמורים, בדר"כ, להיות כלים להתמודדות. אדרבא, רגשות מסוימים שמתעוררים בה, עשויים לעזור לה להכיר ולהבין את הקולות הפנימיים הנשמעים בתוכך. על כל פנים, שוב, הפרדה. אני חושבת שמשנה יותר עם אלו תגובות העולות במחשבותייך תזדהי. חוצמזה, מטפלים, למשל, אמורים לראות אותך כשלם. כשחלק מסוים בא לידי ביטוי, גם אם אינו נעים במיוחד עבורם, הם זוכרים את האחרים, ואני מקווה, שהיחס כלפייך לאורך זמן אינו תלוי עד כדי כך בחלק ה'בעייתי' בלבד. אותו חלק שעושים עליו לפעמים זום בטיפול. עם זאת, אם מנסים כמטופלים לעשות מאמצים (מודעים או לאו) להחצין בעיקר את החלקים ה'חולים' בנפחים עוצמות ובתדירות גבוהה, (סוג של התנגדות, אולי), זה באמת יכול להיות מורכב יותר. נראה לי, שאולי את יכולה לחשוב לנסות קודם כל לומר לה, שישנם נושאים כבדי משקל עבורך, שאת חוששת להעלות מהסיבות שפירטת. (א.ה.)

תודה על התובנות...יש לך חוכמת חיים והבנה עמוקה וזה נהדר! ניסיתי להגיד בטיפול ולאט עולים הדברים...אז תודה על תגובתך.