שאלה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
הי, אני בת 26 ובתהליכי החלמה מהפרעת אכילה ארוכת שנים. אני עובדת בתור ברמנית ולומדת. הבעיה שלי כרגע בעבודה. אני חושבת שאנשים קצת שמים לב ליחס ה"מוזר" שיש לי לאוכל ואולי לא, אולי זה אצלי בראש למרות שאני עדיין די רזה אז אולי הם שמים לב לכך בגלל הרזון. הבעיה שלי היא שכששואלים אותי בעבודה אם אני רוצה לאכול אני לא יכולה להגיד כן זה גדול ממני, אבל אם אף אחד לא שואל ומציע אני יכולה על דעת עצמי לשבת לאכול, הרבה יותר קל לי ככה, אני לא מרגישה אז שכל העיניים עליי. בגלל שכל הזמן שואלים אותי ומציעים לי נוצר מצב שבו אני לא אוכלת יום שלם אני עובדת ממוצע של שמונה שעות ומסיימת לעבוד אחרי חצות מורעבת.. מה אני יכולה לעשות בקשר לזה? לדבר עם מישהו ולהסביר את הבעיה? קצת מביך להודות בפני אנשים שאני עובדת איתם שיש לי הפרעות אכילה איתן אני מנסה להתמודד, מצד שני אני לא רוצה להתדרדר לאי אכילה שוב פעם...
שלום ענת, לא כ"כ הבנתי האם את עדיין מטופלת , משום שזה נראה לי נושא משמעותי להעלותו בטיפול, איך מתמודדים עם הפרעת אכילה או "שייריה" במסגרת של עבודה. נשמע לי שזה לא נכון לשתף את העובדים במשהו אישי כ"כ, יותר נכון זה לפתור עם עצמך את הנושא משום שלא לעד תוכלי להמנע כך, ואכן, את הרי לא רוצה להדרדר..כפי שכתבת. ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
