מרד

היי ליאת נראה לי אני בתקופת "מרד"... מכירה את הגיל ההוא? מרד גיל שנתיים המופלא. היום חשבתי על זה בדרך לעבודה. נראה לי אני בדיוק שם. ואני לא מבינה איך יש לו סבלנות אליי אחרי הכל? אני מ-ש-ג-ע-ת אותו. מציקה לו. בודקת את הגבולות שלו בלי סוף. רק לעתים רחוקות מדברת את המצוקות האמיתיות. ובין לבין... מתגעגעת אליו בלי סוף. איך אפשר להמשיך ככה? איך?

איזו שנינות על הבוקר... העיקר שאני עוד שם, מדברת את מה שעובר עליי...