הייייי

היי ליאת ! עכשיו 5 בבוקר וזה הלילה השלישי שאני לא ישנה .. כנראה בגלל שאני לוקחת ריטלין בשעות הערב כדי ללמוד ויצא ככה שהיו לי גם סידורים בשעות הבוקר כך שחזרתי לקחתי כדי ללמוד ויצא ככה שלא נרדמתי כבר 3 ימים . משעמם לי רצחח וכואב לי ! לשם שינוי הפעם הכאב הוא פיזי יש לי דלקת בשורש כף היד ונראה לי מתחילה גם היד השנייה עכשיו . זה בעיקר בגלל השעות המרובות שאני מבלה על הלפ טופ לסיכום החומר וגלישה בזמן שנותר. דפקתי לעצמי יד אחת ועכשיו אני בדרך לדפוק את השנייה כי אני משתמשת בבריאה במקום . וואי כואב לי תופת ..שזה מצחיק אותי שאני גורמת לעצמי כאב רק כדי להוציא קיטור בפורום :) כבר 3 שבועות לא הייתי בטיפול נראה לי. אני כבר לא מרגישה כלום אין לי כוח לנבור יותר . במיוחד שהכוונה היא להעביר אותי לטיפול במסגרת אחרת והנוכחית אמורה לתמוך במקביל היא אמרה לי שהיא לא מתמחה במקרים כמו שלי אבל זה בעיקרון אמור להיות טיפול רב ערוצי חח אני פשוט לא יודעת ירד לי כבר, בעבר הייתי מחכה לשיחות היום אין לי חשק לצאת בשביל פאקניג שעת שיחה לא יודעת מה יש לי .. אולי פשוט התעייפתי כבר אבל אני בסדר חוץ מהכאבים הפיזיים אני כולי בתוך תקופת הדגירה לא מסכנת את עצמי או משהו למען האמת מאז שאני לא מגיעה לשם יש לי פחות חשק לעשות שטויות עברתי לקצה השני של המתרס נהייתי פאקינג חננה ! טוב נראה לי שחפרתי פה יותר מדי והכאבים בהקלדה כבר בלתי נסבלים מקווה לקום מחר בבוקר לרופא .. אוף שוב תלך לי השינה ויש לי 3 מבחנים השבוע אך קבנימט אני אמורה לכתוב בבחינה בכלל ?! וואי אני לא יכולה לסבול את הכאבים האלה יותר אני מרגישה את זה גם ביד השנייה . זהו מהלילה גמילה דחוף מהלפ טופ עד שאני מבריאה . לילה טוב !

ממ.. במקרה הזה אני דווקא חושבת ששהיעדרות שלי מהטיפול היא זו ששומרת עלי זה לא שנהייתי פתאום מזה סבבה והכל טוב והמוח מרוכז רק בלימודים (גם אבל לא רק ) . מה שאני מנסה להגיד שיש חודשים טראומתיים בשבילי מבחינה טיפולית למשל בתקופה הזו שהייתי מוצפת וכתבתי כאן די הרבה נפל על החודש בו התרחשו רוב הטראומות שאי פעם עברתי פחדתי פחד מוות מהחודש ההוא ונפלתי שם לשתייה באופן קבוע באותו תאריך וכמעט שוב הסכמתי ללכת לקהילה מתוך כל הבלגן (ומזל שלא). וכעת זה הקיץ הראשון שאני לא מאושפזת או בקהילה ובמשך שנתיים המשברים שלי והאישפוזים נפלו בול על אותם חודשים תחילת הקיץ בו מתחיל הבלגן ואז אישפוז בקיץ לגמילה . ואת יודעת מה? טוב לי ככה ! פעם ראשונה שקלטתי שברגע שהפסקתי לפחד מכל תפיסת העולם של: משומש ונקי שחור ולבן או נפילה ומעידה והרשתי לעצמי להשתחרר מתפיסת העולם שלהם ושל העו"ס בפרט אני לא שותה כי טוב לי ככה וגם אשתה זה לא סוף העולם מחר יום חדש .. אבל בעיקרון אני מוצאת אלף ואחד סיבות להתעניין בהם בחיים השתייה כבר לא מעניינת אותי מה כבר יש בחרא הזה שכולם מתרגשים ממנו ? אני עושה מה שטוב לי בלבד ואלכוהול לא ממש כבר עושה לי טוב אני אוהבת לדעת מה אני עושה ולדעת מה אנימרגישה . אני מצטערת אם זה נשמע לך תמוה אבל להתרחק ממנה בחודשי הקיץ זה המתנה שלי לעצמי סוף סוף אין אישפוז, אני לא מתוייגת ואני לא צריכה להתקרב למקום שבו קרו כל המשברים הכי קשים שעברתי בשנתיים האחרונות לא יכולה להרגיש את הסכנה , פחד , זכרונות, יותר בטוח לי ככה במיוחד שאני צריכה את האנרגיה כולה להצליח בתקופת הדגירה. אני חייבת לעבור קיץ אחד בלי להתקרב לשום מקום שקשור לגמילה סוג של חוייה מתקנת (פשוט חייבת )! אבל כמובן שאני ממשיכה שם רק חייבת לעבור את התקופה הטראומתית אין לי אנרגיות להתמודד איתה עכשיו אני לא פנויה רגשית להצפות אבל אביא את זה לטיפול שאחזור . לילה טוב :)