הי ליאת,
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
במסגרת הלימודים שלי, אני צופה כרגע בטיפול זוגי און ליין,שנעשה ע"י פסיכולוג קליני העובד גישה הפסיכודינאמית. מדובר בסה"כ במס מצומצם של פגישות (למרות שבד"כ טיפולים כאלו הם ארוכי טווח)בשל המסגרת בה הוא נעשה. והענין הוא שאני ממש מרגישה שאני מקנאה... עד כה, הם עברו בסה"כ 8 פגישות. ואני מהצד מרגישה ,שהם קיבלו כ"כ ידע ומידע על המצב שלהם, כולל הסבר על כל התסריטים שהם משחזרים,שיתוף של המטפל בתחילת כל פגישה עם אילו תחושות הוא יצא מהפגישה הקודמת, כיצד הוא חווה אותם, הסבר על טרנספרס וקאונטרטרנספרס ואני מרגישה כ"כ רע עם זה שאני שנתיים בטיפול,והמטפל שלי מעולם לא מצא לנכון ללוות את הטיפול בהסברים, ובטח לא ב"גילוי עצמי" מצידו. זה יכול להיות חלק מהגישה או האישיות, זה יכול להיות שדווקא בגלל שהוא יודע שאני בלימודים ולכאורה, מכירה את התאוריות והמושגים.בכל מקרה במסגרת הציפיות שלי ליותר חום, ויותר שיתוף, ויותר מחמאות וחיזוקים על תכונות חיוביות, גם הנושא הנ"ל עלה לא אחת (בכלליות, לא שיתפתי על ענין הקנאה..)ולא ראיתי שזה עשוי להשתנות. וכל פעם מחדש, למרות שאני מכירה בכל מעלות המקום, והרווחים שאני מרוויחה ממנו, תמיד יש את המחשבה, שאולי אני טועה, שהוא הרי לא היחיד הדורו, שאולי יותר מתאים לי גישה אחרת ואישיות אחרת. כ"כ מעצבן שאני נשאבת למקומות האלו, ביחוד עכשיו שאני זקוקה לתמיכה שלו יותר מתמיד (התחלת תשיעי),מצד אחד לא בא לי להיכנס ללופים האלו עכשיו, אני צריכה להספיק וללבן נושאים יותר חשובים מאשר מה שקורה ביני ובינו, ומצד שני ,דווקא עכשיו, אני כ"כ רוצה לחוות אותו קרוב מתמיד, ולא מרוחק, כמו שמצטיר לי הרבה פעמים בראש שלי (אני יודעת שהוא לא באמת מרוחק) מה דעתך?
הצלחת להבעיר את סקרנותי כבר בשורת הפתיחה. מה פירוש "צופה בטיפול זוגי און ליין"? המטפל מסריט את עצמו ומשדר לכל הסטודנטים בזמן אמת? זה עומד בכללי האתיקה? או מדובר בהסרטה של טיפול אמיתי שעברה עריכה? (גם ללא עריכה היא לא בדיוק משקפת את מה שקורה באמת...) חוץ מזה, אם את בתחילת תשיעי, אפשר לפתוח כאן קבוצת תמיכה איכותית בנושא :-)) (אע''פ שיש לי השערה לגבי מס' המשתתפות ההתחלתי בקבוצה הזו). מה דעתך?
חדשה פה? וקבוצת תמיכה תמיד תתקבל בשמחה, ביחוד בחום המתיש הזה... באשר לטיפול, הוא נעשה בקליניקה שממוקמת במוסד הלימודים שלי, ואנחנו התלמידים צופים בו בעזרת וידיאו במעגל סגור. הזוג כמובן מודע לכך, ובחר לעבור טיפול במסגרת הזו. וזו אכן פריבילגיה מרתקת, לנו כתלמידים.
זה מרגיש כאילו נתת את התשובה בגוף השאלה. שזה תלוי גישה ואישיות ועוד. אני חושבת שאחד הדברים (הכואבים) שמגלים בטיפול, בכל טיפול, אני מניחה, זה שהמטפל/ת הוא כמו כל אדם אחר בחיינו במובן הזה שיש דברים שאנחנו אוהבים בו ויש שלא ויש מה שמתאים לנו ויש שלא וזה כואב כי צריך לחיות עם החסר ועם ההרגשה שאם אנחנו שם בתוך הטיפול, אז אנחנו מקבלים את המטפל גם עם מה שאיננו. אני מרגישה שזה קשה לקבל זאת בטיפול דווקא בגלל שהוא אכן משחזר יחסים ראשוניים, דווקא משום שזה מקום אינטימי וקרוב ואז עולה ביתר שאת המשאלה להתכווננות מדוייקת. אבל...היא לא יכולה לקרות במאה אחוז. אני יכולה לחשוב על מטופל/ת שהמטפל שלו לוקח להתעסקות רבה בקשר ובטרנספרנס ושזה ירגיש לו גם "יותר מדיי" חודרני ועוד... אז כך שהחוויה הזו נכונה לכל כיוון. זה מרגיש גם שיש בחודש תשיעי במיוחד רצון להרגיש יותר עטופה ומחובקת, צורך טבעי,.. אבל אולי אפשר להרגיש את אותו "חיבוק" באופן שבו המטפל יכול לתת אותו ואולי גם חשוב לדבר על זה גם אם הצורך עצמו לא בא על סיפוקו במדויק. ליאת.
הארת נקודה מאד נכונה. אנחנו רגילים לצרום שרותים שונים מבעלי מקצוע, וכשמשהו לא נעשה באופן מדויק, לחזור או ללדרוש תיקון (תופרת/צבעי/נגר וכו') והנה אצל המטפל זה אחרת. כמו שכתבת. בסה"כ בן אדם, עם אופי ואישיות גישה והשקפת עולם, וזה לא תמיד תואם את כל הציפיות. וצריך ללמוד להשלים עם זה, ונצל את מה שכן ניתן לקבל. גילוי לא קל, אך כנראה נכון. שוב תודה, מיקי.