התפרצויות זעם-חשובבבבב

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

23/07/2011 | 09:38 | מאת: לילך

הי ליאת, מקווה שאת תעזרי לי כי אני ממש כבר על סף ייאוש מעצמי.... מאז שאני זוכרת את עצמי אני סובלת מעצב פנימי ומהתפרצויות זעם שבעיקר באות לידי ביטוי במערכות היחסים של עם בן זוג. אני סובלת מלחץ ומתח מתמיד שאני ממש מרגישה אותו בגוף וכל דבר קטן "מצית" אותי. בהתפרצויות זעם האלו אני פשוט צורחת ללא הכרה עד שאני מאבדת את הקול, אני נהיית מפלצת מול הבן זוג שלי, צועקת ומקללת ואפילו תוקפת אותו עם ידיים לפעמים, עד שאני לא עושה את כל הנ"ל אני לא נרגעת, מה שמביא אותי אחכ לתשישות פיזית ממש וכמובן תשישות נפשית, שלא לדבר על מה שזה עושה לבן זוג שלי. אני גדלתי בבית כזה שאבא שלי היה עם התקפי זעם ונשבעתי שאני לא אהיה כזו והנה,אני בדיוק כמוהו..מה עושים? אני מאבדת כל פעם מחדש את בני הזוג שלי, אף גבר לא מוכן להשלים ולקבל את הטירוף הזה ובצדק, כולם עוזבים בשלב כזה או אחר כשהם מבינים כבר שזה לא הולך להשתנות, אני באמת מנסה לשלוט בזה ושונאת את עצמי שאני כזו אבל לא מצליחה..אתמול הזן זוג שלי עזב אותי ואני ממש גמורה מזה..אני לא מצליחה לתפקד...אני כבר בת 30 ועדיין רווקה בגלל שאני כל פעם הורסת מחדש...לקחתי בעבר ציפרלקס לתקופה של כמעט שנה אבל לא היה שינוי מיוחד במצבי אז הפסקתי,עכשיו אני הולכת לשיחות מידי פעם,לא מתמידה, אצל פסיכותרפיסטית אבל זה לא עוזר לי.... אנא, עזרי לי, אנא התייחסי ברצינות לפנייה הזו כי אני כבר לא יכולה יותר, לא יודעת מה לעשות או למי לפנות כבר שיציל אותי.. תודה..

לקריאה נוספת והעמקה
24/07/2011 | 12:15 | מאת: תת

וואי אני קוראת את זה וממש מזדהה עם עצמי לפני 3 שנים . לא לי טיפת שליטה על התפרצויות הזעם שלי ותמיד הצטערתי על זה אח"כ היום כבר שנתיים וחצי לא היה לי מצב שהתפרצתי לא נתתי אפילו לעצמי להגיע להרגיש ככה כי זה לא משהו שבא סתם זה משהו שהצטבר אצלך וכל פיפס יכול להדליק את זה. אני שאני מרגישה שאני עומדת להתפרץ אני פשוט מתרחקת מהחדר ונושמת עמוק או יוצאת לריצה וזה עובר לי. לא משנה מה העיקר לא להגיב באותו רגע שזה בא לתת לעצמך שעה להירגע . אבל קודם כל את צריכה להבין מה הכעס הזה שמתחולל בך אני היום לעומת פעם מקשיבה למה שאני מרגישה אך שזה מופיע ולא מנסה להתעלם ממנו אז אני לא מגיעה לפיצוץ . תנסי טיפול קוגנטיבי התנהגותי שם גם יעזרו לך להבין מה מקור הרגשות הללו וגם יתנו לך כלים לשלוט על עצמך באותו רגע ולא להגיב . זה היה אחד הדברים הכי קשים ששניתי בחיים שלי ולא הייתי שליטה על זה. אני מאחלת לך המון בהצלחה

אני תוהה על הפער שאת מתארת בין הסבל הרב שאת חווה מהתפרצויות זעם אלו לבין אי התמדתך בטיפול. טיפול של שיחות "מדי פעם" הינו חסר ערך לחלוטין ןלא ניתן להעזר דרכו. זה נשמע שקשה לך להעזר ואולי אם גם לא מאמינה שאפשר לעזור לך (נשאלת השאלה- מדוע? ) ויחד עם זאת, את, כפי שאמרתי, סובלת מאד וגם מחפשת פה תשובה "רצינית" ואף סוג של "הצלה" אך לא... בטיפול שלך. לא חבל? ליאת.

מנהל פורום פסיכותרפיה