שבוזה

היי ליאת ! אחרי ההודעה האחרונה סיפרתי למטפלת אבל הוציאו אותה למשהו דחוף באמצע השיחה והיא הזמינה אותי ליום אחר . הגעתי לפגישה הנוספת והייתי ממש מוצפת ממש הייתי צריכה לדבר על זה ולא יודעת יצא שחיכיתי לה שעה ובסוף היא קבעה איתי ליום אחר והבנתי שזו לא הייתה אשמתה אבל כעסתי כי לא יודעת ממש הייתי צריכה אותה באותו רגע כי לגמרי התערערתי השבוע עם הבחור ניתקתי קשר כמובן אבל עדיין משהו בי לא רגוע ושהיא קבעה איתי ליום אחר כאילו יצא שהתעצבנתי למרות שהבנתי ואמרתי לה עזבי אותי לא רוצה לבוא לפה יותר והלכתי . אחכ שלחתי לה סמס ואמרתי שאני מצטערת אם נתתי לה ללכת הביתה בתחושה לא נעימה ושאני מבינה שזה פשוט הנסיבות . אבל האמת הרגשתי מנוצלת המקום הזה של החשיפה דווקא בהקשר של ניצול אחרי מה שהיה לא יודעת לא רוצה לבוא אליה שוב עד שאסיים לפחות את המבחנים . זו האכזבה אני חושבת הצייפיה החזקה לדבר על זה והאומץ הרגעי לשתף במקום לעשות את מה שאני רגילה לו ולדבר על המקומות המנוצלים האלה איתו וגם איתה במהלך הטיפול שלנו התנפץ פתאום . אני לא נמשכת כרגע למקום הרסני אבל אני מפוזרת לגמרי בדיוק שאני ממש צריכה את המיקוד שלי . לא מצליחה לקום בזמן לקורס קיץ לא מצליחה ללמוד למבחנים יש הרגשה של עייפות טוטאלית ופשוט לישון שאני בתקופה הכי לחוצה בו כרגע מבחינת לימודים והתחייבויות . אני חושבת שעוד משהו שממש מנהל אותי מעבר לזה הוא הניתוח של אימא שלי שהיא הולכת לעבור בקרוב משום מה יש בי חרדה עצומה לאבד אותה ואני לא מצליחה להירגע זה פשוט הכל שמצטבר ביחד וכל הזמו בא לי לבכות .