היי

היי ליאת ! מה שרשמתי אתמול לטעמי כבר לא רלוונטי להיום . היו לי כמה ימים קשים אבל איכשהו הצלחתי לעשות הפרדה גם במקרה שלה וגם במקרה שלו . מאז ועליתי על נקיון במקום הזה אני משחזרת חווית ניצול שלא הייתה מודעת וזה כי לא הצלחתי להבדיל את עצמי מכל עולם ההתמכרות והעולם הטיפולי הגמילה ריסקה לי את הזהות המזוייפת שלכלאורה הייתה לי ולא הצלחתי להבדיל את עצמי מהם נהייתי ממוסדת זה התלבש לי דווקא על המקום הזה .מה שגרם לי הרבה למרוד ולהגיע למקומות של הרס כי נעזרתי מתוך פחד וראיתי בזה ניצול אשכרה הרגשתי כמו מריונטה והיום אני מבינה את כל הרגרסיות שהיו לי במרכזי יום כי כל פעם שהכריחו אותי לעשות בדיקת שתן נכנסתי למקום שבו אמרתי אני לא מאמינה שאני שוב מורידה את התחתונים שלי מבלי שאני רוצה בזה בכלל למרות שהבנתי את הדרישה והתנאים זה התלבש על מקום ניצולי כי לא נעזרתי מרצון ונכנסתי למקום של הרס כי איבדתי את היכולת להגדיר את הגבולות שלי ולקבוע מה אני רוצה ומוכנה לעשות הכל נעשה מתוך פחד . גם המקרה שהייתי צריכה לחכות לה שעה ואז היא אמרה לכי הביתה וזאת פעם שנייה כבר תכלס זה התיישב על מקום פגיע אבל אני יודעת שהיא לא עשתה זאת בכוונה ואחרי שחשבתי על זה אני כן כועסת עליה למרות ההבנה אבל אני מבינה שלא לחזור לשם זאת טעות כי הפעם אחרי כל כ הרבה שנים שאני משלמת על הפגיעה הזאת בגבולות שלי אני מבינה שמעולם לא הגדרתי אותם . בעבר הייתי מתחילה להתנהל ממקום של הרס במקרה כזה וזה באמת ערער אותי והפעם הבאה שניפגש אני הולכת להבהיר לה חד משמעית שבשעה שלנו בטיפול אף אחד לא מוציא אותה והיא תכבד את הגבולות של השיחה שלנו ואת המרחב שלי כי אני נחשפת שם אני לא אחכה שהיא תשאל או אלך להרוס את עצמי כמו שאני מכבדת אותה היא תכבד את השעה שלנו ותעשה הכל כדי למנוע מקרים כאלו שוב . אני צריכה גבולות שיאפשרו לי מרחב בטוח בטיפול ראבק אני לא חברה שלה לא באתי להעביר את הזמן ואם לא הייתי עוצרת שנייה להבין הייתי לוקחת זאת למקום מנוצל ומשלמת על זה ואני אגיד לה את זה . ובקשר לבחור הבנתי גם שהוא לא אשם גם שם לא הגדרתי את הגבולות שלי ונסחפתי אני לא רואה טעם להסביר לו או לכעוס עליו כי הוא לא התכוון הוא לא יכול לנחש שהוא פוגע בי אם אני לא מדברת אבל מולו אני חלשה מדי הדרך הכי טובה זה להימנע מהמקומות שבהם אני חלשה ופשוט לא לפגוש אותו יותר אני רואה את המקומות הלא בריאים שאנו פועלים מהם גם אצלו וגם אצלי הוא לא ממש מודע לזה חתכתי בצורה יפה הסברתי שאני לא מעוניינת לערבב מין עם ידידיות ואני לא רואה שום עתיד לקשר ושיהיה לו בהצלחה וזה מספיק לדעתי . היה לי מאוד קשה לאזן ולהפריד בין חווית ניצול לבין המציאות ולהבין את כל זה ולא להתנהל מתוך זה כי תכלס רציתי לבוא למטפלת ולהוציא אותה באמצע פגישה והלגדיר לה שמהיום אני קובעת את הכללים היא אמנם תבין למה עשיתי את זה אבל זה לא מכבד אותי להתנהג בצורה כזאת אני אעריך את עצמי יותר אם אבוא ואבהיר לה את הדברים בדרך מקובלת בלי הרס ובלי התנהגות אימפולסיבית . אני מקווה שאני צודקת במה שאני מרגישה או מתכוונת לעשות כי זה מקום מאוד מבלבל מאוד קשה לי לעצור לעיתים את ההרס ולעבור למקום של לחוות את הזעם והפגיעה ולהתבונן בו ממקום חיצוני ולעשות הפרדות בין המציאות לעל איפה זה מתלבש לי מבלי לנהל אותו ורק אחרי הרגיעה לפעול בדרך נכונה ורציונלית ולא מתוך מקומות הרסניים .

בהחלט עשית לי סדר בדברים בהודעה שלך. אני יודעת ששום מקרה פה לא היה במזיד ולכן מעציבה אותי העובדה שהרבה פעמים בחיים חוויתי זאת כך כי לא יכולתי להגדיר את גבולותיי או שלא ידעתי מהם וחוויתי דברים פוגעים שלא היו במזיד כניצול וכל הקטע שזה לא הייה כמו שאמרת במזיד ודווקא את החוויות שכן נוצלתי בהם עד היום קשה לי לראות שהיו אלה ניצול אמיתי לא מצליחה באותם מקומות שבהם כן נוצלתי להתחבר למקום של הניצול כאילו בהרגשה . שמעי אני אולי בדדרך הנכונה וקצת יותר רואה את זה אבל אני בהחלט חייבת עזרה רצינית בקטע הזה . אולי בגלל שאני משחזרת את זה במסגרות של קשר אז זה יותר מבלבל ויותר קשה לשים את הגבולות ולזהות מאשר בסיטואציה שהיא חד פעמית ושאתה לא מרגיש כלום אל הבנאדם .לדעתי הבילבול הזה דווקא פחות ניזון מהניצולים המיניים ויותר מהאלימות במשפחה אני זוכרת בתור ילדה כמה מבלבל זה היה לראות את המכות ולחטוף אותם ועדיין לאהוב ולהצטרך את ההגנה של אימא יענו לחבק אותה אחרי שהיא הכתה אותי . אולי זה המקום שבו כבר לא יכולתי לזהות שמנצלים אותי מינית (לא במשפחה )ואיכשהו כל זה התערבב בבגרות אתה אוהב אבל אתה נבלע ואתה כועס וגם אוהב ונמשך כל הזמן לאותו מקום כי אין שום יכולת להגדיר איפה הגבולות שלך שם ואתה נכנס למערבולת של פאקינג זעם .