שאלה

היי ליאת ! אני צריכה שתעזרי להבין משהו שעלה בשיחה עם המטפלת . אחרי המקרה האחרון שבו כעסתי הייתה לי התלבטות רצינית אם לנתק קשר או לבוא לדבר על זה ואמרתי לה שאני מתלבטת והיא אמרה תבואי ונדבר . אז באתי אתמול וכל היום רציתי לבטל אבל בסוף החלטתי כן לבוא. ואמרתי לה שאני מבינה אותה ושזה לא סותר את זה שאני כועסת ושאיכשהו זה התיישב על כל הכעס שכבר היה לי אליה במשך כל הטיפול ושלא יכולתי לבטא אותו וסיפרתי לה שהלכתי לקהילה מתישהו בזמן הזה האני המזוייף שהיה לי כל החיים התרסק ולכן ההשפעה של הקהילה הייתה מאוד חזקה עלי כי לא הייתי מסוגלת לקום וללכת למרות שלא רציתי להיות שם והייתי שם חצי שנה יענו ומתישהו מצאתי כוח לצאת אבל שיצאתי משם לא מצאתי את עצמי יותר אז התחלתי מרכז יום בהמלצה שלה ואיכשהו כל הבלגן שהייתי בו העתקתי למקום הזה . הרגשתי מנוצלת וחסרת אונים לא רציתי להיות שם אבל לא היה לי את האומץ לצאת היא אמרה לי שבכל זאת זאת הייתה בחירה שלי אז אמרתי שלא הייתי במצב שבאמת לא יכולתי לקום וללכת הייתי פשוט קפואה על המטפלת שלי עשיתי מעין התקה מאימא שלי כעסתי עליה בטירוף למרות שידעתי שלא עשתה לי כלום אבל הרגשתי כאילו היא פשוט מפעילה אותי בחוטים אבל מצד שני הרגשתי כל הזמן צורך לגונן אליה פשוט לא הצלחתי לכעוס עליה (הן מזה דומות )אבל אל זאתי שאמרתי לך שגם טיפלה בי במסגרת המרכז היה לי משהו לא נורמלי היא הייתה נורא סמכותית והיה בי צורך אדיר להתגרות בה בהתנהגות שלי מעין צימאון אדיר לגבולות היא איכשהו איפשרה לי להרגיש בטוח לבטא את התוקפנות שלי וכל הזמן מרדתי עברתי על כל החוקים וכל הזמן ההתגרות שלי רק גדלה אבל גם במקרה הזה הרגשתי שאני פשוט מתביישת במה שאני עושה גם נמשכתי אליה גם רציתי למרוד בה קיצר מה לא ? והחוסר אונים הזה שלא הייתי מסוגלת לשלוט בעצמי גרם לי לעוד פגיעות בעצמי סוג של לפני שאתם תפגעו בי אני אעשה את זה בעצמי . עכשיו השאלה שלי האם יש הגיון בזה כי את זה לא הזכרתי פשוט נסיתי אחרי השיחה להבין את היחסים עם השנייה האם יש משהו הגיוני בעובדה שהרגשתי שהיא מספיק חזקה לשמור עלי מעצמי ותוך כדי לבטא את התוקפנות והכעס זה נשמע טיפה הגיוני אבל מצד שני אני עדיין לא מבינה את המשיכה המינית פה . זה יכול להיות קשור למקום הניצולי שהזכרת ע"י דמות שאני סומכת עליה שתשמור עלי כי אני לא ממש מצליחה לקשר בין השניים. זה או שהשלכתי עליה מס חלקים או שיש קשר בין אלה שאני מרגישה שאני יכולה לבטא את התוקפנות שלי והם ידעו לעצור אותי למשיכה המינית שאני מרגישה אחכ כלפי אותם אנשים ומנסיון העבר שלי כמעט כולם (כל אלה שהרגשתיכלפיהם מה שהרגשתי כלפיה )גם יכלו להכיל את התוקפנות שלי ולהציב לי גבולות אבל גם עוררו בי את המשיכה המינית הלא נורמלית הזאת ורעב אדיר לגבולות מפלס ההתנהגות המרדנית שלי רק עלה איתם כל הזמן . אני ממש מרגישה שאני קרובה לפיענוח הזה אבל עדיין האסימון לא נופל לי פשוט הקשר לא לגמרי ברור לי. לאחרונה אני מרגישה שיש בי יכולת לחוות איכשהו הבדלה ביני לבין מישהו אחר זו פעם ראשונה שאני מצליחה לבוא ולהגיד דבר כזה והסתכלתי עליה ואיכשהו כבר לא הרגשתי צורך יותר להגן עליה אולי רק לכבד אותה ואת עצמי ויכולתי להגיד לה בדיוק אך הרגשתי מבלי לבטא את זה בהתנהגות הרסנית ,אימפולסבית או באגרסיביות או סמסים מופרעים פעם ראשונה שהיא הייתה היא ואני הייתי אני וזה פתאום התבהר גם לי וגם לה שתיארתי בדיוק מה הרגשתי כל התקופה הזאת . יכולתי לבטא את הכעס מבלי לפחד מכלום כי זו זכותי הרגשתי שזו זכותי לעשות את זה ושזה זכותה להגיד שהיא השקיעה בטיפול שלי ולהרגיש את התסכול ממה שעולה מהתחושות שלי והיא יכולה להרגיש שאני כפויית טובה אבל איכשהו לא אני ולא היא הרגשנו מתוסכלות אני לא האשמתי את עצמי שאני לא בסדר כי היא השקיעה והכוונת שלה היו טובות והיא לא חשבה שאני לא בסדר היא פשוט הבינה ובאמת בזה אני מחזיקה ממנה .התסכול והתחושות הקשות שגרמתי לה בתור מטפלת יכל לגרום לכל אחד אחר פשוט להתייאש מזמן .נראה לי אישית אבל שאחרי כל הכישלון הזה שגרמתי לה להרגיש אולי לראשונה שתינו יכולות להבין שהטיפול הזה לא היה כישלון בשיט . בכל מקרה אני עדיין חייבת להבין את הקטע של המשיכה שלי לשנייה אני מקווה שתוכלי לתת לי כיוון למחשבה בהקשר הזה . את כבר מכירה אותי מספיק טוב לדעתי ..