בזהירות מכניסה קצות אצבעות רגליים למים..

... הי, בוקר טוב ליאת, ממ..לא כ"כ בטוחה שיודעת מה רוצה לומר.. גם לא בטוחה שאת זוכרת אותי..מזמן לא כתבתי.. קצת חוששת.. ..ושוב , לקראת סוף אוגוסט ..תחילת ספטמבר.. סוף - התחלה ..ריח ילקוט חדש , צבע טרי על הקירות . "שלום כתה א'" חשש , פחד , אי ידיעה .. ותיכף , תיק תק יתמלא האויר בריח שוקולד מרוח בסנדוויץ מעורב בריח קלמנטינות.. סתיו.. ומתנגן לי בראש שירו של שלמה ארצי .." לא נשאר לנו אלא , לחבק את הצער. להגיד אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר ".. יום טוב לך , דפי.

שמחה לראות אותך שוב כאן. למען האמת חשבתי עלייך לאחרונה... על החיבור שהיה לי איתך ושחבל לי שאת לא כאן מקווה שאת בסדר... ניצן

תודה לכן . אכן נחיתה רכה.. :) ..ועוד שנה עוברת. ושוב מגיע הסתיו. טבעת נוספת לגזע העץ. ואת צודקת ליאת . יש משהו אופטימי בלחבק את הצער. לאסוף אותו בעדינות ,לתת לו מקום, לקבל אותו. להכיל. להגיע להשלמה.. רוצה לומר עוד כמה מילים על החיבור שהרגשת איתי ניצן ? אשמח לשמוע .לדעת .. דפי.

הי דפי שמחה לראות אותץ כאן. חזרנו בערב מאילת עייפים אך מאוד מרוצים. וראיתי את ההודעה שלך ובהחלט חשבתי על עצמי ועל הנסיך,ועל תחילת הגן שנה שעברה,וכמה היה לי קשה לקנות לו את התיק לגן (כי תמיד אמא שלי הייתה קונה).השנה כבר קניתי בקלות ,אפילו שניים. וחשבתי לעצמי שיצא קצת מוזר,השנה המטפלת לא לוקחת חופש באוגוסט,בגלל הנסיעה באפריל לטיבט.ואני לקחתי חופש ממנה,זהו סיימנו,וזאת הייתה בחירה שלי.בהחלט אתמול היה טוב ויהיה גם מחר,וגם אחרי.והיכולת לחבק גם את הצער זה בהחלט משהו חשוב. בשמחות ליאת

הי ליאת, הרבה כותרות..כובעים.. קראתי את הודעתך וחשבתי על ספרציה-אינדבידואציה. חשבתי גם על תהליכים מקבילים שמתרחשים. את מתארת את הקושי בשנה שעברה בתחילת הגן של הנסיך ,הקושי לקנות לו תיק חדש היות ואמא שלך תמיד קנתה . אם זכרוני לא מטעה אותי,בשנה שעברה את היית עמוק בתוך הטיפול. חשבתי על הקושי בהיפרדות שאולי קיים בשנה שעברה.הקושי בהיפרדות מאמא שלך, מהנסיך, מהמטפלת. כשהקושי בא לידי ביטוי באופן סימבולי דרך הקושי בקניית תיק חדש לגן (..תמיד אמא קנתה. וגם המשמעות של תיק לנסיך שאמור להיפרד למס' שעות ) ן..הופ גדלת בשנה.. :) ..ועוד איך גדלת ..מרשים ביותר.. את מתארת שהשנה קנית בקלות. ואפילו שניים..(ואולי קנית כבר אחד גם לנסיכה ? :) ) את גם סיימת את הטיפול .(נכון לעכשיו ) התהליכים שאת עוברת נשמעים מרשימים ביותר.. מעניין אם גם ללימודי הקאוצ'ינג יש תרומה לכך.. ואיך ומה זה מרגיש לך שסיימת את הטיפול איתה ? אני עדיין בשלב אחר .עמוק עמוק בתוך הטיפול עם כל הכרוך בכך.. נמצאת כרגע בחרדות לא קטנות מפרידה בת שבעה עשר ימים שצפויה להתרחש אוטוטו לרגל יציאתה לחופש. פרידה שנכפתה עלי וששמה אותי בתחושת חוסר אונים נוראי.. דפי.