ליאתת

הפעם השאלה שלי קצת רחוקה מטיפול .. חשבתי לעצמי לאחרונה שעם כל הכבוד לטיפול ויש כבוד .. מה קורה עם שגרת החיים שלנו ? אולי זה ככה רק אצלי ואולי רק עכשיו אני שמה לב .. אבל אין לי שליטה על תחומים רבים בחיי מעולם לא באמת היה לי . מבחינת התנהלות כלכלית אני מרוויחה מעל ומעבר למה שסטודנט בגילי מרוויח אבל אני בקושי גומרת את החודש כי הכסף נעלם כמו חול מהידיים שלי . בעבר הרווחתי יותר מעכשיו אז זה לא שינה לי . מעבר לכך ניהול סדר יום , לימודים , סידורים הכל לוקה אצלי בדחיינות ורק ברגע האחרון שיש לחץ אני עושה הכל ביום . זה משהו שהיה אצלי כל החיים רק עכשיו אני מודעת לו שעם המטרות שאני רוצה להגיע אליהם אני לא יכולה להמשיך לתפקד ככה .. אבל בקטע הזה טיפול הוא לא משהו שיכול לעזור הוא לא זה שישנה לי את השגרה ולא יודעת למה כמה שאני מבינה את זה ויושבת וכותבת מה לעשות אני לא מצליהח באמת לעשות סדר עדיפויות נכון כל פעם אני משנה את הרשימה ובסוף לא עושה כלום . האם יש לך מטופלים כאלה? ואך את מייעצת להם בקטע הזה? כי טיפול לדעתי לא שווה כלום אם אתה חסר שליטה לגבי ההתנהלות שלך ביומיום חייב להיות משהו משלים לזה . אך יכול להיות שכולם פה מתנדנדים עם הרגשות שלהם אבל מנהלים אורח חיים מסודר? הכל מוציא אותי מפוקוס קבנימט לווסת את עצמי רגשית לווסת את עצמי כדי ללכת לעשות משהו .. לנסות להתנהל להספיק ובסוף אתה לא עושה כלום רק ברגע האחרון על הדקה האחרונה אני מתעוררת ולא מסוגלת יותר עם זה ..זה אמור להיות כל כך קשה ?

אני צריכה לעבור איבחון פסיכודידקטי זה מה שהיא אמרה בקשר לתפקוד היומיומי. אבל בינתיים אני צריכה לסיים פרוייקט מסויים שמתנגש עם הטיפול אצלה . היא פנויה רק עד השעה 4 בצהריים ואני פנויה רק בערבים רק אז אני מגיעה חזרה לעיר רק שאסיים אני אתפנה לכל זה . הלחץ של הפרוייקט הלחץ הכספי גם והניתוק שלי לאחרונה מהטיפול ומהסביבה הקרובה שלי מפאת חוסר זמן הביא אותי לתחושות האלו . כי אני רק עם עצמי רוב הזמן . אני משתמשת בפורום לפורקן לא מעבר לכך אני לא מחפשת טיפול כאן כי אני כבר יודעת שהפורום לא יתן מענה לדברים האלו רק הקלה רגעית .