מחלת ניקיון

שלום רב, מזה מס' שנים שאני נשואה לאדם שלדעתי "סובל" ממחלת ניקיון בצורה אובססיבית ביותר. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהוא אינו נותן לבני הבית להיכנס עם נעליים, אלא בכניסה לבית הוא מאלץ אותנו לחלוץ נעליים. כמו כן, הוא מהלך על רצפת הבית ומחפש כל הזמן שערות ופירורים ומרים אותם באצבעותיו בצורה חולנית מאוד שכבר מגיעה לכדי מצב שמפריעה מאוד לבני הבית. אצל בני משפחתו, אחיותיו והוריו הדבר בא לידי ביטוי בצורה חולנית יותר, שכן שם אי אפשר לגעת בדבר מבלי לשטוף ידיים וכך אחרי כל דבר שעושים צריכים לשטוף ידיים. זאת ועוד, הילד שלי בן שנתיים מגיע מהגן, ישירות למקלחת, שחס וחלילה לא יתהלך על רצפת הבית עם רגליים שטיילו על רצפת הגן "המלוכלכת" שלא נדבר על גרגירי חול שלעתים הוא מגיע עם ראש מלא בחול. על ים אני בכלל לא מדברת, ללכת לים זה בכלל סיפור אחר, יש רגישות מיוחדת לחול. המטאטא הוא האישה הראשונה של בעלי, שכן הוא מתעורר בבוקר, מטאטא את הרצפה, הוא מגיע הביתה לאחר יום עבודה הוא מטאטא את הרצפה והיד עוד נטויה. אינני יכולה לפרט יותר, אך הדברים הרבה יותר חולניים, לא אכחיש שזה מאוד כייף לחיות בבית שהוא תמיד נקי עם בעל חולה ניקיון אבל זה מגיע לרמות חולניות שזה כבר לא נעים. למיטב ידיעתי, זוהי תופעה מוכרת ושאלתי היא כיצד ניתן, אם בכלל, לטפל ב"מחלה" מעין זו מבלי לפגוע בבעל וכיצד ניתן לשמור על שלום בית במקרים מעין אלה???