דמוי עצמי
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
רציתי לשאול על מצב שקורה לי כשאני נמצאת עם זרים או אנשים לא ברמת קשר גבוהה (בדייטים, בשיחה עם הבוס וכדו') אני מדברת וחשה שדברי משעממים, לא לענין, מיותרים, חסרי חן, ברק וענין. אני יודעת שהכל בראש. אבל עובדתית זה קורה לי ומכשיל אותי.אני מרגישה שהתחושה עוברת לצד השני ומזמינה יחס מבטל. (כמו נבואה שמגשימה...) אני בטיפול פסיכולוגי כשנה וחצי וזה לא שינה, אני עצורה ודי חשה לא אטרקטיבית וקצת מיותרת. (מה ששונה ביחסים קרובים, שאני מדברת בענין ובמרץ ולא גומרת לפטפט) מה ניתן לעשות?
היי שובל לא לגמרי הבנתי, האם גם בטיפול זה קורה לך? חושבת שנתת את התשובה בכותרת של הודעתך. מדובר אכן בדימוי עצמי ודימוי עצמי הוא משהו שלא משתנה ביום וגם שנה וחצי זה לא הרבה זמן (הרי זה דימוי שאת נושאת כל החיים..) מה שניתן לעשות זה להמשיך ללכת לטיפול, לדבר על התחושות הללו,להבין את מקורן, לעבוד על זה, לבדוק האם גם בטיפול זה קורה לך ומדוע, ולהמשיך להיות אופטימית שזה ישתנה משום שאם עם אנשים קרובים "יוצא" ממך משהו אחר זה אומר שאת יכולה ומסוגלת להיות כך גם עם זרים או מרוחקים. זה עניין של זמן, סבלנות ודרך שעלייך עוד לעבור. אז...לא להתייאש. ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
