לכותבת מזדמנת

לא ידעתי לאן להתחבר בשרשור הזה אז פתחתי חדש...בכל מקרה את מדברת נראה לי על מצב לא פשוט שהיא תהיה איתך כל רגע כל דקה וכו' וכשהיא אמרה שאכפת לה תמיד תצטרכי לשאול אותה למה התכוונה..גם הורה לא נמצא וחושב על ילדו בכל רגע נתון אבל תמיד אכפת לו מילדו בכל מצב גם אם הוא בחופשה... איכפתיות נמדדת לדעתי לא בכל דקה ודקה אלא בכל מיני מחוות קטנות שאני מאמינה שקורות בכל טיפול וגם אצלך..כמו לקבל עוד פגישה כשצריך...להשאר עוד כמה דקות עד שתנגבי את הדמעות וכו'...(זה מהטיפול שלי :)) ואולי בכלל את מדברת גם על הרגשה שהיא לא איתך פיזית אז כאילו היא לא איתך בכלל..אצלי יש קטע כזה שהיא אמרה שאני כמהה לסמביוזה איתה והשאלה אם זה מה שאני באמת רוצה?????לא בטוח...

תודה ליאת, כתבתי מנסיון אישי :)

הי מיכל, אני מרגישה שאני חוזרת ולועסת את מילותיי, אבל חשוב לי לדייק. אולי מכתיבתי השתמע, שאני מחפשת את הקרבה שלה בכל רגע נתון, ומתאכזבת לגלות שזה בלתי אפשרי. אבל לא זו הייתה כוונתי. לא אכחיש – בהחלט היה משמח אותי לדעת שאני תמיד במחשבתה (את מי מאיתנו לא, בעצם?), אבל (למרבה המזל...) אני (גם) מציאותית... האכפתיות שלה קיימת, והרבה, אבל זה לא סותר את העובדה שיש פרקי זמן שבהם סביר להניח שהיא אינה. זה הכל. ואת העובדה ה(לא) פשוטה הזו אני מנסה לפתור. הטיעון שלי היא, שאכפתיות היא תכונה ולא רגש, וככזו – ביטוי חיצוני הוא חלק מהגדרתה. זה בשום אופן לא אומר שחייב להיות לכך ביטוי "בכל דקה ודקה". הבעיה, שללא הגדרת המושג קשה להעריך אכפתיות, או מה הופך אותה לתכונה קבועה. אם את שואלת את דעתי, מספיק שאשמע ממנה שהיא חשבה עלי פעם אחת בלבד בפרק זמן מסוים (נגיד, חופשה), כדי לקבל הוכחה לקיומה של אכפתיות באותו פרק זמן. אבל, כפי שאמרתי, הכל עניין של הגדרה... תודה שכתבת. גרמת לי להמשיך לחשוב :-)

הי, למה ברחת מהכינוי? הרגשת קצת (הרבה) מותקפת פנימית, אולי? פשוט, כמו שאולי ניתן לראות, גם אצלי יש וריאציה על הנושא בימים האחרונים... מוצאת את עצמי חושבת שוב ושוב על השאלה שלך, אז שוב כותבת לך הגיגיי - ראי - קודם כל, בעיניי, שאלת הבירור הקונקרטי "האם-חשבת-עליי- בפרק-זמן-נתון", לפחות בעולם שלי, יכולה להיות מהחמקמקות הללו שחשודות כמובילות לסיבוב מסוכן, מלכודת. נראה לי קצת צריך לנקוט פה משנה זהירות. לא חושבת שמשנה מה הלך בראש שלה על באמת, אלא אולי כדאי יותר לברר עם עצמך על מה קיווית את שהיא תחשוב או לא תחשוב. את יכולה לנסות לאתר כיווני מחשבה יותר מדויקים? למשל - האם 'היא' דואגת באשר למחלתך, לסבלך, למצב נורא בו את נמצאת? האם 'היא' שוכחת שקשה לך גם כשאת 'מסתדרת'? האם 'היא' מדמיינת שממש טוב וכיף לך וגם את מבלה? האם 'היא' סומכת עלייך שאת בסה"כ יודעת לטפל בעצמך, בילדה שבך, בינתיים? האם בכלל כל אלה קיימת גם המשאלה/חרדה ש'היא' תשכח ממך לחלוטין? האם 'היא' חשבה עלייך רק פעם אחת קצרה במהלך התקופה הארוכה, וזה מספיק 'עבורה'? (נסי לחשוב האם הכיוון שהצעת ירגיע אותך לעומק? בעיניי, לא כ"כ בטוח שזה ייתן לך משהו) כמובן שמספר אפשרויות, גם סותרות, תופסות מחשבתית גם יחד. ובכל זאת, את שואלת איך היא חושבת עלייך בחופש? למשל, באמצעות דברים שנקרים בדרכה ונכחו באופן כלשהו בפגישות שלכן. סיכוי די סביר שמשהו בסגנון יחול. דוגמאות: דיברתן נניח על פריט לבוש שקנית, ויש לבגד הזה ייחוד כלשהו. היא ראתה מישהי לבושה בפריט עם מוטיב דומה, חלון ראווה וכד', עשתה קישור אלייך ונזכרה בך; דיברתן על מאכל מיוחד, והיא ראתה משהו שמזכיר אותו בתפריט של מסעדה. ושיר שהושמע ברקע, וספר, וכל מיני כאלה, כי זה קורה. מבחירה ולא כפייה. ומה מזכיר לך אותה בחופשות? ואת יודעת מה, בואי שמעי – לא סתם שאני מדיינת שוב בנושא. כי שאלתי את השאלה 'האם-חשבת-עליי-בין-הפגישה-הקודמת-לנוכחית'. אנ'לא זוכרת אבל יש מצב שדי נדנדתי בעניין לאורך זמן, מתוך תחושת חובת בירור שכזו. או קיי. עכשיו, המממ, היות שרופא הנפש אומר לי אמת (במקרה שהוא בוחר להשיב...), הוא ענה תשובה ישירה וכנה: והתשובה, בעיתוי ההוא, הייתה: - לא... #$%&! (אגב, הנה משותף ביננו - אהבת האמת, ולא נתפלסף כרגע על ההגדרה), אבל אבל אבל, את הפגישה העוקבת קבענו יחדיו אחרי הצעתו לנוספת במהלך קודמתה. וזה דווקא אומר ש... גם ההתמדה של טיפול אורך זמן יכולה להירשם באותו סל. בוקר, בחצי הומור של ייאוש, א.ה.