היי

היי זאת שוב אני :) זה הפוסט השני שלי כבר היום ..יצא לי לחשוב הרבה בכל התקופה שלא הייתי בטיפול יענו כבר חודש נראה לי (לא היה זמן לא לי ולא לה). עם כל החשיבות גם הספייס הוא נחמד . לאחרונה כמו ששמת לב התחלתי לפזול לצדדים לכל מיני טיפולים משלימים למרות שבהתחלה לא הסכמתי איתך לגבי הקשר בין ניהול חיים לטיפול ושמתי לב שאני לא באמת מביאה הכל לשיחות רק מה שמותר לה לדעת זאת אומרת למרות שזה טיפול היא יותר מדי מחזיקה ממני ואני מוצאת את עצמי הרבה פעמים משמיטה מידע ומספרת מה שיתאים לתפיסה שלה עלי אבל לרוב יוצא שאני בסוף כן מספרת רק בגלל החשיבות של הנושא גם אם לא בא לי שתדע אני מבינה שאני אשלם על זה אח"כ אז אני מתגברת על הבושה . לאחרונה זה קצת ירד לי אני כבר לא מושפעת ממנה אבל אני גם לא כל כך מאמינה למשל במה שהיא ממליצה לי לא תמיד בכל אופן . לי ולה יש תפיסות שונות לגבי המציאות ודעות שונות שלא שייכות לטיפול . למשל אני מאמינה בהכנסה פסיבית ולאו דווקא להסתמך על המשכורות שלך אפשרי לחיות בצורה מבוססת וגם לעסוק במשהו שאתה אוהב שאין בו רווח בשוק העבודה והיא כל הזמן מנסה להניא אותי מהרעיון הזה שזה מצחיק כי אני מבינה בזה יותר ממנה . אז יש דברים שאני יודעת שאני לא הולכת להסתמך עליה והיא תנסה דווקא לשאול למה ואך ולהגיד לי שזה לא רעיון טוב וזה תמיד נגרר לויכוח מטופש שבו כל אחד משכנע את השני מאחר והיא בגילי היא לפעמים קצת גולשת לויכוחים על דעות יענו וזה כבר לא קשור לטיפול אבל זה בסדר אני נהנית מויכוחים כאלה . בכל מקרה לא על זה רציתי לדבר . אני חושבת שטיפול איכשהו אולי קשור להבנת החלקים הלא מודעים שגורמים לנו לפעול בצורה אוטומטית וההבנה והמודעות היא זו שעושה את השינוי ולכן אולי טעיתי שאמרתי שאני צריכה משהו נפרד בשביל לנהל את החיים שלי . הטעות שלי היא שאני מתנהלת על אוטומט גם בחיי היומיום בלי לדעת תמיד למה ולא תמיד יעזור לי הפעם בשבוע הזה בשביל השינוי הזה ..אבל אני אשאל אותה השבוע לגבי זה נראה מה היא חושבת על זה .. למרות שאני צריכה עצות יותר פרקטיות אבל קודם אני צריכה להבין מה מניע אותי ומה עוצר אותי לפני שאני משדרגת את כל ההרגלים הנחמדים שלי ומחפשת טריקים ושיפורים אך להגיע ליעדים . מה שיותר מוזר לי זה תהליך ההיפרדות שחל לי איתה . זה נורמלי שדווקא שהכל מסתדר ביני ובינה והדברים יותר פתוחים אני צריכה אותה פחות ? זה כאילו אני באה רק להתייעץ איתה אני חולה עליה אבל יודעת שהיא מטפלת ובזה זה נגמר אז אני פשוט מנצלת את השיחות לדברים חשובים ופחות למשחקים והתנגדויות אבל לא יודעת מוזר לי הקטע הזה של מאובר תלות והכחשה שלו עברתי לצד השני של המתרס . אני כבר לא מפחדת להסתדר בעצמי כי אני מתייעצת עם אנשים אחרים חברים משפחה גם על דברים שאני לא משתפת תמיד אותה . זה נורמלי בכלל או שזה עוד התנגדות משוכללת שלי ? אני באמת בסדר אפילו המצבים של ההרס שהיו אופיינים לי נעלמו . משהו השתנה פה ואני כבר לא יודעת אם זה טוב או רע אבל זה שונה ..