שיקום והחלמה בחיים הבוגרים לילדים שחוו טרומה ואלימ

שלום רב, גדלתי בבית קשה ואלים. בילדותי ובגילל ההתבגרות אפילו עוד בשנות ה20 לחיי. אבא אלים כלפי אמא וכלפי וכלפי אחי. גם אמא הייתה אלימה כלפינו. גדלנו בחרדה ובפחד. במכות ובאיומים. יחד עם זאת הייתה המון אהבה בבית. נתינה ועשייה רבה עבורינו הילדים (חיינו במצוקה כלכלית והורינו עשו הכל בכדי לקדם אותנו. לפרנס ולסייע ללמןודינו- יחד עם האלימות והטרור- קצת מנוגד...) כעת בחיי הבוגרים אני בת 32, אני מזה שנים עסוקה בשאלות לגבי העבר. בטראומות ובחוסר הבנה מה היה שם. הכל נחשף למעשה לאחר פיגוע שעברתי (בגי 20) ובעקבותיו הלכתי לטיפול פסיכולגי שהוציא את כל העבר הנורא החוצה. חליתי באנורקסיה, בבולמיה, וסבלתי מדיכאון וחרדות בתקופות שונות בחיים. כיום אני בונה את חיי מחדש. הדברים משפעים עלי ביום יום. אני מפחדת מהרבה דברים בחיים. אני יודעת שאני "הורסת"} הרבה דברים בחיי בעקבות כך. מהחוסר אמונה שאצליח. מהפחד להתמודד. מהפחד מהטוב (?)אני נמנעת מלעשות מהלכים שדורשים מחוייבות (בעיקר בנושא עבודה וקרירה- על אף שי שלי תואר ראשון בהיצטיינות ולמדתי לימודים רבים וכן אני עוסקת במקצועות רבים, איני מתפקסת. אני חוששת לעשות מה שאני רוצה. או נמנעת לומר לעצמי מה באמת אני רוצה. אני נבהלת מהכשלון. ועוד יותר נבהלת מההצלחה. אני בטיפולים פסיכולוגים ארוכי טווח מאז גיל 20 . מודעת לדברים יודעת להגדיר לנתח ולחקור. אך עדיין הפחד והחרדה לעיתים משתלטים ומקשים על חיי. רציתי לשאול האם אלה תופעות שקשורות לסיפור העבר? האם יש בכוחי לשנותם? האם ישנם סיפורים דומים שאת מכירה . או שאת יכולה להפנות אותי לחומר קריאה שיול לסייע לי. אני חושבת שבעיקר אני זוקה לקבלה של עצמי בנמצב ולאמונה שאפשר למצוא דרך לחיות אחרת ולהתגבר. אשמח לשמוע את דעתך יום מוצלח ורוגע ובשורות טובות תודה רבה