מה עושים?

שלום, מצבי דכאוני די קשה אחרי פוסט -טראומה, ניסיונות לטיפולים ממוקדי טראומה לא הועילו, וגם טיפולים קונבנציונלים לא עזרו ולמעשה רק החמירו את המצב. כמובן שטיפול תרופתי נמצא בשטח מקל אבל לא משנה את המצב בהרבה. הטיפולים הנפשיים הרעו את מצבי גם בשל תחושת חוסר היכולת לעזור של המטפלים להתמודד ולסייע ובעיקר כפי שטענו שהעניין גדול עליהם. מילא זה אבל התחושה שאין שום רצון טוב לעזור היתה יותר קשה. מטפל שמוכן לקבל כסף במשך זמן רב ואיננו נמצא שם. אני שוקלת לעזוב לחלוטין את נושא הפסיכותרפיה כי אם הוא הסב לי רק כאב ונזק בנוסף על הכאב הקודם ולא קידם בדבר אין שום סיבה להמשיך. אבל מצד שני איזה פתרון אחר יש מלבד להתאבד? אני פשוט עייפה כבר מלנסות ולא רואה את קדושת והמשכיות החיים כערך כשהסבל הוא כל כך בלתי נסבל יום יום שעה שעה. אני בטוחה שרק בידי הפתרון והכוח לשינוי ואני מנסה להתבונן לתוך עצמי פנימה ולדלות את הרצון הכי אמיתי ואותנטי שלי והוא באמת מכל הלב- פשוט לחדול. לא שהסבל יחדול אלא שאני אחדול ואז גם הסבל. אבל באמת שאין פתרון ואני מניחה שגם התגובה לא תהיה פתרון, ובעצם כל מה שנכתב פה ממני כ"כ מיותר וחסר טעם משום שאין בזה שום תועלת.