שלום לכולכן
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אולי מוקדם מידי לברך אבל כמובן שתהיה לכולנו כאן שנה טובה וחג שמח. ממשיכה וצופה מידי פעם מרחוק בפורום. עסוקה בבעיות שלי בטיפול. גם אני מתלבטת בנושא אימהות ולידה (עם מחלה קשה) ורואה שמסביב נולדים תינוקות פה בפורום ומסביבי. ריח של התחדשות לקראת השנה החדשה. לפעמים מרגישה קצת קנאה וכעס והרבה הבנה שרק אם ארצה, גם אצלי זה אפשרי, עם כל הקשיים שכרוכים בכך.בגלל המחלה שלי. לבינתיים, מתרגלת שגרה יומיומית בחסות הטיפול. לפעמים צפה ולפעמים טובעת. המטפל אותו הדבר. מצד אחד, אין סוף לבעיות. מצד שני, צריך להתחיל לקפוץ למים ולהירטב. עדיין לא אזרתי מספיק אומץ בנושא (היריון לידה ואימהות) מזלי שיש דבר כזה טיפול, ומזלי שיש לי מטפל כזה. עם כל הקשיים שעברנו בחודשים האחרונים הייתי בטוחה שאנחנו מסיימים את הטיפול הזה וזהו. לי התברר שככל שיש יותר קשיים ככה אני יותר יצירתית ויותר רגישה ורכה וקשובה לעצמי ולצרכיי המיוחדים, ומוצאת לעצמי את הפתרונות הנכונים והטובים לי. מזל טוב לכל האימהות החדשות כאן בפורום. ודבר נוסף לסיום - הפורום הזה כבר התגבש היטב. מישהי מוכנה להרים את הכפפה ואולי לארגן מפגש בין הדמויות הקבועות/האירעיות פה? זה יכול להיות מעניין ומפתיע. שנה טובה לכולכן
היי מי"ב איזו אורחת! :) אכן תהיתי מה איתך וטוב לשמוע ממך. עצם זה שאת במקום של חשיבה על נושא הריון לידה ואמהות זו התחלה. משם מגיעים גם לתובנות ולהחלטות. שומעים שאת נאבקת על עצמך- במובן החיובי, ו...מחזקת אותך וירטואלית... ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
