התייעצות...

היי, אני בת 23 ונמצאת בטיפול כבר שנתיים וחצי אצל פסיכולוגית שאני מאוד אוהבת וקשורה אליה. פניתי לטיפול בגלל תחושות קשות של ריקנות וחוסר משמעות ובגלל הפרעת אכילה ממנה אני סובלת. לאורך כל תקופת הטיפול בקושי שהצלחתי "לגעת" בנושא של הפרעת האכילה. הפסיכו' יודעת בגדול שהיא קיימת אך מעולם לא הצלחתי לספר על כך בהרחבה ובכלל על התחושות הקשות עימן אני מתמודדת יום ביומו. קיים גם העניין של פציעה עצמית אליו הפסיכו' כלל איננה מודעת. לאחרונה אני מרגישה רע מבד"כ, אני מגיעה לפגישות, בעיקר שותקת ועונה "לא יודעת" על רוב השאלות שהיא שואלת. אני כ"כ רוצה להצליח לשתף אותה במה שבאמת עובר עלי אך פשוט לא מצליחה... תחושתי היא שכן יש חיבור וכימיה ואינני יכולה לחשוב אפילו על החלפת מטפל אך מצד שני לעיתים נדמה לי שהיא כלל לא מכירה את מי שאני באמת. בתקופת הצבא טופלתי ע"י קב"נית שהעלתה מס' פעמים את הנושא של טיפול תרופתי אך סירבתי והפסיכו' הנוכחית שלי חושבת שנצליח גם בלעדיו. תוכלי לייעץ לי מה עלי לעשות? אני ממש אובדת עצות.