שלומי (כיוון שהזמנת (: )

כזכור לך (איכשהו את מאוד עוקבת וזוכרת פה כל אחת ומעלליה. לפעמים אני מעלה בדמיוני איך את יושבת ועורכת "מעקב הודעות" אולי יוצרת תיקים וירטואלים למשתתפות, אחרת, קשה לי לתפוס איך את משמרת הכל ועוד יודעת איך להשתמש בפרטים בזמן המתאים. שאפו ממש) אני עסוקה בהתנהלות ובמצב הכספי שלי וזה גם הפך, איכשהו, לנושא בטיפול. גם הטיפול מעסיק אותי. מאוד. לא מרגישה משוחררת איתה. לא מצליחה לפתוח את הפה ולגלגל שיחה וגם לא בטוחה שזו רק היא. זוכרת את השרשור לגבי העדפותינו אם להיות מטופלת או מטפלת? (ברור שאת זוכרת...) אז אני ממש מרגישה הרבה יותר בנח ובמקום טבעי כמטפלת וממש ההפך- כמטופלת. נורא נורא קשה לי להיכנס לתוך זה ולהיחשף. היא גם לא מאוד עוזרת לי בזה... אני לא בטוחה אם היא מחבבת אותי, נראה לי שלא וזה גם מקשה עלי להיפתח. היא לא טיפוס מטפלת רכה וחמה (כמוני (; ) היא די קשה ו'נכנסת בי' עם דברי טעם וחכמה אומנם, אבל זה לא פשוט לי. ההתחלה הייתה ממש גרועה. עכשיו קצת יותר טוב. לא בטוחה מי היא וקשה לי להרגיש בטוחה. אני -כמובן- מדברת על הכל, אז אין צורך להחזיר אותי אליה, אבל גם זה מסובך לי, כי אם אני מתייחסת אליה ואל התערבויותיה בצורה ביקורתית (גם יוצאת ממני ציניות לפעמים, שאני לא אוהבת) אני חוששת שהיא באמת תשנא אותי בסוף... מדמיינת שאני "המטופלת הנודניקית והמעצבנת" שבא לה שתעזוב... די מקרטע. מקווה שישתפר ואוכל להתמסר. היא מאוד מנסה לסייע ואולי אכפת לה באמת. אהההה... (-אנחה) קשה לי בחיים. טוב שאת פה. את על תקן הרכה והמכילה כרגע (: אני, כמובן, אשמח גם לתגובות מהבנות, אם מתאים למי מכן. הלוואי- תהיה שנה (יותר) טובה!