התקף זעם

ליאת , כרגע ההודעה הזו קצת אימופלסבית אבל אני מעדיפה לכתוב אותה מאשר להתקשר למטפלת כי היא בחופשה עד אחרי החגים . אז ככה לפני כמה דקות היה לי התקף זעם לא היה לי התקף כזה אולי יותר מכמה שנים וגם אז לא ברמה כזאת . הכוונה היא שזרקתי בקבוקים וטרקתי בכוח כמה דלתות נעצרתי רגע לפני שניפצתי איזה חפץ על החלון . קיבלתי מכתב ממוסד לימודים שבו נאמר שעבר התאריך של החזרת המקדמות ומאחר והודעתי לא מזמן מחייבים אותי במקדמה והתחרפנתי בגלל זה . זה לא מתאים לי הכעס הזה ויותר לא מתאים לי הרצון העז שלי ללכת לשם מחר ולהפוך שולחנות בהרגשה שלי אני כאילו מסוגלת לבטא את הכעס הזה . מעולם לא יכולתי להתנהג ככה אם לא שתיתי ההתקפי זעם היו רק שהייתי בבלק ופתאום אני שפויה לחלוטין והזעם הזה הוא פשוט בלתי נסבל לא יודעת מה לעשות איתו . למה אני מרגישה כל כך מנוצלת ? אני לא יודעת כרגע מה לעשות אני לא רגילה למה שהרגשתי כרגע או למה שיצא ממני זה מבהיל אותי ממש מבהיל !

את צודקת אני צריכה ללמוד להכיל את הכעס. עכשיו שנרגעתי אני שמה לב שאיכשהו שאני מנסה להשתמש במגנוני ההגנה הישנים שלי שלא רצויים בעיני יותר אז אני צריכה להפעיל כוח כדי להימנע מהם במודע ולחוות את הרגשות אבל העוקץ פה הוא שהרגשות פשוט מכפילים את עוצמתם ואז איכשהו אני לא בוחרת באף התנהגות ישנה אבל מאחר ואולי בהעדר פעולה הרגשות באופן טבעי נחווים במלואם עד זה יותר קשה פתאום ואז גם צריך למצוא דרך לא מזיקה להתמודד ולהירגע אולי לבחור מראש את ההתנהגות החלופית? כי זה מרגיש שהקריזה שחטפתי על חפצים הוא כי כי ניסיתי להימנע מתגובות אופייניות שהיו מזיקות לי הרבה יותר וככל שניסיתי להימנע הכעס רק נחווה חזק יותר עד שלא יכולתי ובאופן ספונטני בחרתי בתגובה שלא הייתה אופיינית לי . אפשרי לבחור בכלל את דפוסים מראש ? אני לא רוצה למצוא את עצמי עכשיו מחליפה התנהגויות ישנות באחרות דפוקות לא פחות המטרה היא שינוי חיובי אבל אולי אני לא עושה את זה נכון .