ליאת

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

26/10/2011 | 17:49 | מאת: ניצן

יש לי מטפלת נהדרת שאני אוהבת בכל מאודי. עברה איתי מסע ארוך בלי הרבה תוצאות.. :( בגלל התנגדויות קשות שלי. מודה :( לאחרונה מרגישה שלא יכולה להיעזר בה גם לשם ההכלה ההקשבה והאמפטיה שמילאה אותי וחיממה את ליבי. קשה לי לשבת אצלה בחדר. פתאום הספה לא נוחה והמזגן לא מספק דיי חמצן. שמתי לב שבזמן האחרון אני לא מצליחה להגיע בזמן לפגישות, מאחרת המון. באמצע הפגישה מרגישה "שבעה" ולא יכולה להכיל יותר ומבקשת ללכת. לברוח. לא מסוגלת לדבר איתה על כלום. וגם לא על העניין הזה. אנחנו מגיעות למבויי סתום כמעט בכל פגישה. אני נפגעת מאוד מאמירות שלה.והיא כלל לא יודעת מכך. מרגישה שכל מילה שאומר תצית את האש ויפרוץ ויכוח בנינו. אני לא עומדת בזה. אני כל כך אוהבת אותה וזקוקה לחום העוטף שלה. אך לא יכולה יותר להסביר את עצמי או לבטא את תחושותיי. נתקעתי. מצד אחד לא יכולה עוד ללכת על ביצים בפגישות להיזהר לא להיפגע ולהיאטם בלי יכולת לבטא את עצמי. הרצון החזק של לברוח משם מהר מהר מפחיד ומרתיע אותי. ומצד שני הצורך העז בקרבה אליה לשמוע את קולה והבטחתה שהכל יהיה בסדר ושהיא שומרת עליי. לא יודעת מה לעשות. לא יכולה לדבר איתה על זה. זה יצית את האש. רוצה להתרחק ולא יכולה. לא יכולה לעזוב. אשמח לעצתך.. ניצן

היי ניצן, אני לא יודעת אם יש לי עצה משום שזה נשמע שאתן במקום שמאד שייך לטיפול שלכן, מקום פרטי ואינטימי שקורה ביניכן ורק שתיכן יודעות או מנסות להבין מה בעצם מתרחש בו. אני כן שומעת את האהבה הרבה אליה והקשר יחד עם הצורך העז להתרחק וכנראה ששני הצרכים הללו קשורים ומקבילים אצלך. ליאת.

מנהל פורום פסיכותרפיה