דכאון וחרדה..
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום, אני בת 20, לפני כשנתיים וחצי חליתי בטיניטוס, שכידוע זאת מחלה שלא מסכנת חיים אבל פוגעת באורך החיים ועליי היא מקשה בעיקר להירדם. מאז אני סובלת מדכאון וחרדה, אני מתחילה לבכות סתם כך בלי סיבה ממשית, מצבי הרוח שלי משתנים מקצה לקצה בשניה, רגע אחד אני יכולה להיות שמחה וברגע השני לבכות,אני בוכה הרבה במהלך היום (יש ימים טובים וכאלה שפחות). אני חיה בפחד תמידי שהמחלה תחמיר וזה כל מה שמעסיק אותי במשך היום. האם במצב הזה היית ממליצה לי טיפול פסיכולוגי\פסיכאטרי\פסיכותרפיה? מה עדיף? זה יכול לעזור? אני מרגישה שכבר אין טעם לכלום.. תודה מראש.
שלום מישהי, מה שאת עוברת הוא לא רק מובן וברור אלא מאד שכיח בקרב מי שחולה בטיניטוס. קשה להתמודד לבד עם התחושות ובכלל להתמודד לבד וחבל להגיע למקום שבו את מרגישה שאין טעם לכלום. את צעירה, הרבה לפנייך וכל שאת זקוקה לו זה טיפול רגשי נכון כדי להתמודד. אני ממליצה לברר היטב לגבי מומחים בנושא ולגשת גם לטיפול פסיכולוגי ממוקד סביב העניין (לא פסיכותרפיה דינמית אלא דווקא cbt על סוגיו ) וגם כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר סביב הדכאון/חרדה/בעיות שינה. יש משמעות רבה לכל אלו. ממליצה לך מאד לקרוא על הנושא ולחפש אגודות או אנשים שסובלים מכך ולבדוק/ךמשוע כיצד הם מתמודדים. זה גם עשוי להרגיע. ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
