שקרנות פתולוגית
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום, אני חוששת שאני שקרנית פתולוגית... קראתי על זה ממש מעט כי אין יותר מדי באינטרנט, אך ישנם כמה דברים שהם אינם מתאימים למה שאני חווה. אני מרגישה ממש רע כשאני משקרת, ולאחר מכן. אני לא רוצה לטפל בזה כי אני מתביישת בעצם המעשה, ולא כי לא אכפת לי. השקרים לא מהווים מצידי מציאות, אך כל פעם שאני נוטה לריב ריב עצום על שטות (בעיקר עם בני זוג) אני מוצאת את עצמי ממציאה סיפור מזעזע ומוגזם שהוא כביכול לא ידע שבגלל זה הגבתי ככה. אני מרגישה נורא עם הדחף הזה, וזה פשוט בלתי נשלט. זה פשוט מתגלגל מהפה שלי ואחרי שזה יצא אין לי דרך חזרה. האם זוהי שקרנות פתולוגית? האם יש לי דרך לפתור את זה? תודה...
שלום רותם, אני לא יכולה לאבחן במסגרת פורום זה, זה גם נראה לי פחות משמעותי. מה שמשמעותי זו העובדה שקשה לך עם זה, זו העובדה שאת פוגעת בעצמך ובקשרים שלך עקב זה ועוד. חבל שאת לא רוצה לטפל בזה, אין במה להתבייש. כל אדם והבעיות שלו ואם זו הבעיה שלך- כדאי לטפל בזה ולהתגבר על מחסום הבושה. מטפל טוב לא ישפוט אותך על זה אלא ינסה לעזור לך להבין זאת ולהתגבר על זה. ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
